תצפית משתתפת בבית אבות

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , , , ,
שנת הגשה 2004
מספר מילים 5198
מספר מקורות 12

תקציר העבודה

מבוא
עבודתי נעשתה בבית אבות "אחוזת בית" הממוקם ברעננה. במהלכה חקרתי בשדה במטרה לגלות תופעה חברתית כלשהי. בשדה , מטבע הדברים, מתחוללות אינטרקציות חברתיות רבות.  הייתי ערה לתופעות שונות, את החומר שנאסף על ידי תצפיות וראיונות קטלגתי לקטגוריות אשר כל אחת הכילה בתוכה תופעה שונה בה הבחנתי. הקטגוריה בה בחרתי בסופו של דבר להתמקד בעבודתי הנוכחית הנה מערכת היחסים בין צוות המטפלים הנמצא בבית האבות לבין הדיירים של בית האבות. קטגוריה זו מכילה בתוכה גם כן אינסוף אינטראקציות ותופעות אולם צמצמתי את קטגוריה זו כפי שיובא בהמשך.
בטרם כניסתי לשדה ההנחות איתן הגעתי היו שונות מאלו להן נוכחתי במהלכו ובסופו של התהליך. תחומי הידע התיאורטיים אליהם ניתן לקשור את הקטגוריה בה בחרתי להתמקד מתחילות בהבנה מעמיקה של החברה המודרנית ובהשפעותיה על מהלך החיים של בני הגיל השלישי, קשרתי את הנושא להגדרות סטריאוטיפיות לגבי המזדקן, אשר באמצעותן, בין היתר, ניתן לפרש את היחס בו נוקטים המטפלים אל הקשישים כמו את האשרור של הקשישים ליחס הזה תחת הנימוק של הסטריאוטיפים שהושרשו בחברה. נעזרתי רבות בתיאוריה של גופמן אודות מסודות. תיאור השדה בתי אבות, המשלבים מאפיינים משוערים של מוסדות כוללניים עם דימוי של דייריהם כחסרי ישע, הופכים את עצם האפשרות של אדם לשלוט בסביבתו לדבר הנראה כמעט בלתי מתקבל על הדעת.
למרות השינוי שהסתמן בגישה המסורתית לטיפול בקשישים, שהעביר את הדגש אל פיתוח השירותים בתוך הקהילה, עדיין מוסיף הפתרון במוסדי למלא תפקיד חשוב בין כלל השירותים הניתנים לאוכלוסייה הקשישה. עם זאת, נוטים לראותו רק כמוצא בלית ברירה בשביל אותם הקשישים שאינם יכולים עוד לשאת בעול הדאגה לענייני היום-יום.
את המוסדות לקשישים ניתן לסווג לשני סוגים:
מעונות לאנשים שיש להם מידה רבה של עצמאות, אלא שבגלל בדידות, חולשה או היעדר תנאים נאותים בביתם ובקהילתם נאלצו להחליט על סידור מוסדי. מגמת השהייה במוסדות אלה היא בעיקר אישית וחברתית.
מוסדות המיועדים במיוחד לקשישים תשושים וחולים כרוניים, שמידת העצמאות שלהם מוגבלת ביותר. הדגש כאן נתון בטיפול הרפואי והסיעודי.
יש כיום גורמים מקצועיים הרואים כדגם רצוי מוסד שבו משולבים שני הסוגים יחד, אם גם כיחידות נבדלות. בדרך זו יכול הקשיש להיות מועבר מיחידה אחת לאחרת בהתאם למצב בריאותו ותפקודו ולסוג ההשגחה שהוא זקוק לה – ועם זאת להישאר באותה סביבה. לעומתם יש גורמים אחרים המעדיפים הפרדה מלאה בין שני סוגי המוסדות.
בעבודתי הנידונה ביקרתי אחת לשבוע, בבית אבות "אחוזת בית" הממוקם ברעננה. מדובר בבית אבות המיועד לאוכלוסייה המשתייכת למעמד סוציו-אקונומי המוגדר כגבוה. הדבר מתבטא בתשלום הגבוה אותו משלמים הדיירים בהשוואה לבתי אבות אחרים בארץ וגם האוכלוסייה המשתכנת בבית האבות מקוטלגת רובה ככולה, כמעמד בינוי-גבוה כאשר הניבים השולטים הם מאצות אירופה, הספרייה מאכלסת ספרים רבים בשפות הללו (גרמנית, פולנית, רוסית) ובאולם הקולנוע מוקרנים חדשות לבקרים סרטים ותוכניות בידור בשפות האלו. בבית האבות מגוון רחב של פעילויות חברתיות המעסיקות את הקשישים לאורך מרבית שעות היום. משחקי שולחן, קלפים , שיעורי אומנות וסוגים שונים של שיעורי התעמלות ותנועה. בבית האבות גרים קשישים הנזקקים ליפול סיעודי צמוד של איש מקצוע וגם קשישים עצמאיים שאינם זקוקים לטיפול סיעודי צמוד. בקומה הראשונה נמצאים תשושי היום, חולי אלצהיימר ומחלות נוספות ועדו קשישים בעלי בעיות כאלו ואחרות בהם נדרש טיפול אישי ואינטנסיבי מהצוות הסיעודי. ביתר הקומות (3-6)  גרים קשישים המוגדרים כבריאים, אמנם לא כולם נראים בעלי יכולת מלאה לתקשר עם הסביבה וכן מרביתם גם לא מגדירים עצמם "כבריאים" (חלק ניכר משחיותיהם נסוב סביב המצב הבריאותי העגום של עצמם).
המטפלים בקומה הראשונה הם אלה שמוגדרים כמטפלים סיעודיים), אך גם בקומה השנייה יש  קשישים שנזקקים לעזרה, אם זה בהבאתם לשירותים או עשיית מקלחת. שאר הקשישים מסתדרים לבדם.
באחת הפעמים שהייתי במרכז אחת הנשים שאלה את חברתה "מה עושים כשיש פיפי? אז השנייה ענתה לה "עושים"… מהקומה השנייה נמצאים הקשישים היותר "בריאים". עבודתי עסקה באוכלוסייה המוגדרת כבריאה ואינה נזקקת לטיפול סיעודי צמוד.