תוכן  עניינים
                                                          עמוד מבוא                                                                                    1
פרק א' – רקע  היסטורי                                                            2
פרק ב' –  מודלים של אוטונומיה                                                 5
פרק ג'  –  בחינה השוואתית לאוטונומיה                                      10 סיכום                                                                          14
דיון ודעה אישית                                                                     15
ביבליוגרפיה                                                                           17
בדרך כלל נאמר עלי כי חופשי אני כמידת אי-התערבות אדם או גוף אנושי כלשהי בפעילותי. חירות פוליטית במשמע זה היא בפשטות התחום אשר במסגרתו יכול אדם לפעול מבלי שיופרע על ידי אחרים.
אם אחרים מונעים אותי מעשות את שאלמלא כן יכול הייתי לעשותו, הרי כמידה זאת איני חופשי". (ישעיהו ברלין) מבוא
עבודה זו תבחן את  השאלה: האם לערבים אזרחי מדינת ישראל ישנה אוטונומיה? והאם יש צורך במתן אוטונומיה לערביי ישראל?
המענה לשאלות הללו  יבחנו מנקודת ראותם של סמי סמוחה ופרופ' שלמה אבינרי, כל אחד לטענותיו. אולם, על מנת לדון בשאלת מחקר זו יש לבחון ראשית את הרקע
ליחסי  ערבי יהודים המהווים את אחד השסעים המסכנים את שלומה של החברה בישראל. שסע זה הוא אחד מיני רבים  והם לא יידונו בעבודה זו. המיעוט הערבי הוא מיעוט ילידי (נולד במולדת לפני קום המדינה), ובתור שכזה יש הצדקה נורמטיבית לכך שיוקצו לו אותן הזכויות שקבוצת הרוב היהודית זכאית להן. למיעוט הערבי יש זכות להגדרה עצמית, והגדרה עצמית יכולה ללבוש צורות שונות.
במדינה ליברלית ניתנת זכות ההגדרה העצמית הן למיעוט הילידי והן לרוב השולט, ללא כל קשר לשאלה אם מדובר ברוב או במיעוט. יש הטוענים כי זכותה של ישראל, המייצגת תפישה שלפיה המדינה היא בית לאומי של העם היהודי, להגדיר את המדינה כמדינה יהודית ולחוקק חוקים שיבטאו את הבלעדיות של הציונות בכל תחומי החיים. צר לי לא להסכים עם טיעון זה, שאינו נכון לא מהבחינה הנורמטיבית ולא מהבחינה המוסרית.
טענת העם היהודי לזכות להגדרה עצמית אין משמעה הגמוניה, אדנות ובלעדיות של הרוב היהודי במדינה, שבה חי מיעוט ילידי שהיה קיים עוד לפני שהמדינה נולדה בכלל. התפישה ההגמונית שמאחורי הטיעון של יהודיות המדינה הופכת בהכרח את המיעוט הפלסטיני לנוכרי במולדתו. זכותו המוסרית והמשפטית של המיעוט הפלסטיני הילידי (שהיה רוב לפני קום המדינה) להגדרה עצמית מוצדקת לא פחות מזכות ההגדרה העצמית שהרוב היהודי טוען לה