עבודה זו דנה בנושא הלאומיות בקרב קבוצת מכבי תל-אביב, כאשר היא מתמקדת בנושא הבאת שחקנים זרים או אזרוחם אל תוך הזירה הישראלית. מכבי תל-אביב אשר החלה את דרכה עוד בטרם קום המדינה, מכילה שבעה שחקנים זרים ושישה ישראלים כיום. היא בעלת מודעות ציבורית מן הגבוהות במדינה ומהווה מקור לגאווה לאומית. עבודה זו תחשוף, כי  ישראל במאה ה-21 אינה מקום המכיל שוני לאומי בקרב הספורט, אלא מקום של אמריקניזציה, קפיטליזם ויצר הניצחון. הכדורסל הישראלי ממוקם גיאוגרפית באסיה, מתחרה באירופה ונשלט על-ידי שחקנים אמריקאים.  בכול הקשור למכבי תל-אביב, זרות ואחרות אינן נכנסות לתמונה. למעשה האוהד הישראלי אינו מבחין בכך או אינו מוצא לנכון להסתכל על מוצאם האתני של השחקנים הזרים. כך גם הספונסרים של הקבוצה, גם הם ניזונים מאותה תחושת גלובליזציה אמריקאית, השולחת את זרועותיה לכדורסל הישראלי ומטשטשת את קווי השוני בין לאומם של השחקנים ובכך גורמת להאדרתה של מכבי תל-אביב כ"קבוצה של המדינה", עובדה שמבחינה אתנית איננה נכונה.