שאלת המחקר אותה אבחן בעבודה זו היא האם וכיצד משפיעה תופעת המנויים הפוליטיים על אופיו ומעמדו של השרות הציבורי בישראל?
טענה מחקרית ככל שגדל היקף תופעת המינויים הפוליטיים כך הולך ומטשטש הקו המבחין בין פוליטיקה ומינהל , ולכן עשויים להיפגע  עצמאותו, אופיו, ורמתו של המנהל הציבורי.
המחקר תיאורטי ואמפירי, מסתמך על ספרים , מאמרים, דוחות מבקר המדינה, פסקי דין של בגצי"ם , כתבות עיתונים, ואינטרנט. למחקר מצורפים שני נספחים שהם דברי מבקר המדינה הפרופ' אליעזר גולדברג, והיועץ המשפטי לממשלה עו"ד מזוז, המתייחסים לנושא המינויים הפוליטיים.
מינוי פוליטי הגדרה למרות העיסוק הנרחב בתופעת המינויים הפוליטיים טרם נתגבשה הגדרה אופרטיבית ברורה למונח מינוי פוליטי, או מינוי פוליטי פסול. ההגדרות בעניין זה הינן חלוקות. להלן מספר הגדרות המייצגות גישות שונות בנושא.
לדעת הפרופסור יצחק זמיר הגדרת מינוי פוליטי כדלהלן: "מינוי פוליטי הוא מינוי של אדם למשרה ציבורית שלא היה נעשה אילו לא היה אישיות פוליטית" במקרה זה הפוליטיקה במובן הצר של מפלגתיות מהווה גורם מרכזי במינוי, לאמור, הקשרים קודמים לכישורים.(זמיר, 1991: 22) לעומת זאת אין פסול במינוי אדם מתאים לתפקיד כלשהו בחברה  ממלכתית  או במשרד ממשלתי רק משום שהוא חבר במפלגה זו או אחרת. הפסול נובע קודם כל מכך שהשר הממנה מחפש את המועמד למינוי בין החברים של מרכז המפלגה, ועידת המפלגה או גוף מפלגתי אחר. הפסול טמון לא בשייכות אלא בהתייחסות, אסור לשר לייחס משקל לשייכות המפלגתית (זמיר, 1991: 149). עו"ד מני מזוז – היועץ המשפטי לממשלה הגדיר:  מינוי פוליטי הוא מינוי שעילתו פוליטית, כלומר מינוי של אדם מכיוון שהוא בוחר או מקורב לגורם הממנה או נמנה עם בוחריו הפוטנציאליים. יש משרות אמון של אנשים המגיעים עם מינויו של בעל תפקיד בכיר ועוזבים עם תום כהונתו. מינוי פוליטי שלא במסגרת משרות אמון הוא בעייתי, הן בשל החשש למינוי אדם שאינו מוכשר וראוי למלא את תפקידו כנדרש, הן משום שהוא עלול להביא לניצול משאבים ציבוריים לקידום אינטרסים אישיים פוליטיים. (הולנדר, 2004).
מני מזוז הוסיף במינוי פוליטי אין מדובר במינוי אנשים בשל השקפותיהם הפוליטיות, אלא בשם הצבעתם הפוליטית.(הולנדר, 2004) לעומתם דעתו של ח"כ א' לין – מינוי פוליטי אינו דבר פסול. מינוי פוליטי על פי ההגדרה הוא בעצם מינויו של אדם בגלל שייכות פוליטית למפלגתו של הממנה או משום שהם קשורים בקשר מפלגתי הדוק. אני ראיתי בשירות המדינה כמה מינויים פוליטיים מצוינים אשר הזיזו מערכת שלמה וראיתי עובדי מדינה ותיקים שאין להם יכולת גדולה כל כך. השאלה אפוא אינה האם המינוי פוליטי או לא, אלא מידת התאמתו של האדם לתפקיד והאם הוא יכול לקדם את התפקיד אליו מונה. (דרי, 1993: 46) ח"כ א.
שוחט מדגיש כי מינוי של אדם בעל כישורים ומקצועניות כדאית למרות השייכות הפוליטית.
ודבר זה איננו פסול.(דרי, 1993: 46) ח"כ ש.
דורון חושבת ששר שרוצה לבצע מדיניות צריך לתת לו גם להציב בצמרת של המבצעים אנשים שהם בעלי זהות אידיאולוגית, אחרת עוצרים אותו מראש. כלומר אל תחליפו לו את הנהג, אך תאפשרו לו להחליף את מבצעי המדיניות.(דרי, 1993: 47) הפרופ' אליעזר גולדברג מגדיר מינוי פוליטי כמינוי שבו זכה המתמנה להעדפה על פני אחרים – או בלשון היום יום "פרוטקציה" בזכות זיקתו הפוליטית. היסוד המכונן במינוי הפוליטי הוא ההפליה לטובה ( http://www.mevaker.gov.il/serve/contentTre