תקציר דונלד ויניקוט, רופא ילדים ופסיכואנליטיקאי, טווה את הרעיון כי אין תינוק ללא אם, באומרו:
“there is not such a thing like a baby, there is only a baby and a mother". זוהי תמציתה של תפישת עולם חשובה, הרואה בכל אדם, מרגע לידתו, וקודם לכך, את מי שאף פעם אינו רק הוא עם עצמו, אלא שחייו הם שילוב בין מציאות פנימית וסביבה חיצונית, וחוויותיו הן פרי הדיאלוג שבין מציאויות אלו, ולכן לא ניתן לדבר על האחד מבלי להתייחס לאחר.
 בהקבלה נוכל לומר, כי אין אדם ללא קבוצה. לכל אדם קבוצת השתייכות בסיסית בקיומו מרגע הלידה,  החל מקבוצת המשפחה ומאוחר יותר בתהליך ההתפתחות, ההשתייכות למסגרות, ארגונים, קהילות ולחברה בכלל. מכאן, שחייו של כל אדם הם שילוב של האינדיבידואל עם הקבוצות השונות להן הוא משתייך ואיתן מקיים אינטראקציה במרחב שבין ה"אני" ובין ה"אנחנו".  הקבוצה מהווה אם כן מקום ייחודי בו ניתנת האפשרות לחוות, להתבונן וללמוד על  "הקבוצה כשלם", ועל התהליכים רבי עוצמה והשפעה להם נחשף היחיד, כמו גם "היכל של מראות", ששם היחיד משתקף ומשקף, וכך יכול ללמוד על עצמו ועל האחרים באופן הדומה יותר למציאות חייו. לטיפול הקבוצתי מספר תכונות חשובות המשפיעות על החוויה הטיפולית של המשתתף: היכולת של הקבוצה לפתח לכידות והרגשה של שייכות למסגרת; היכולת של הקבוצה לפקח על ההתנהגות בתוך הקבוצה, לתגמל אותה או להענישה; היכולת להגדיר בבהירות את המציאות עבור הפרט המשתתף; היכולת לעורר רגשות בעלות עוצמה או לשחררן; היכולת לשמש מיקרו-קוסמוס חברתי שבו המטפל יכול לעמוד היטב על מנגנוני ההגנה וההסתגלות של המטופל בקבוצה; היכולת להשתמש במטפלים וביתר משתתפי הקבוצה כאובייקטים להעברה ולהימנע מהסכנה של תלות יתר במטפל יחיד (אליצור, טיאנו, מוניץ ונוימן, 2000).
בשונה מקבוצות טיפוליות דינאמיות, טיפול קבוצתי בעברייני מין מושתת על תפיסה ערכית המניחה במרכז את החברה, ויעדה הוא להפסיק את ההתנהגות העבריינית ולהגן על החברה ועל הקורבנות העתידיים של עבריינים אלו. טיפול זה מדגיש את הלמידה בקבוצה, תוך התייחסות לממדים קוגניטיביים, רגשיים והתנהגותיים ומטרתו לשנות את דפוסי ההתנהגות הסוטה. הטיפול כולל התערבויות המתמקדות בעבירת המין של העבריין, והתרפיה מכוונת עצמה לטעויות החשיבה, לערכים ולדפוסים של התעוררות מינית סוטה והתנהגויות סוטות (שרזמן, מלין וגסנר, 1994).