בס"ד תוכן העניינים
תקציר __________________________________________________________ עמ' 3
מבוא ___________________________________________________________עמ' 4
השערות המחקר _____________________________________________ עמ' 7
הגדרת המשתנים _____________________________________________עמ' 7
שיטה ___________________________________________________________עמ' 9
            משתתפים _________________________________________________ עמ' 9
            כלי המחקר ________________________________________________ עמ' 9
            הליך המחקר _______________________________________________ עמ' 10 תוצאות _________________________________________________________עמ' 11
דיון____________________________________________________________עמ' 14
נקודות חולשה______________________________________________ עמ' 16
כווני המשך________________________________________________ עמ' 17
המלצות יישומיות____________________________________________ עמ' 18
ביבליוגרפיה______________________________________________________ עמ' 19
נספח – שאלון לדוגמא _______________________________________________עמ' 20 מבחן t__________________________________________________________עמ'
2 4
בס"ד תקציר תכנית ההתנתקות, במסגרתה פונו ישובים יהודיים מרצועת עזה ומצפון השומרון, הדגישה את המחלוקות בחברה הישראלית ואת הפערים בין הפלגים השונים במדינה. המתנגדים לתוכנית, המזוהים בעיקר עם הצבור הדתי לאומי, ערערו על סמכות המוסדות הדמוקרטיים בישראל לקבל החלטת פנוי שכזו, ועל הדרך שבה הפנוי התבצע, דרך שקיבלה בקורת קשה ממבקר המדינה בדו"ח שעסק בנושא.
מטרת המחקר הייתה לבדוק עד כמה באמת התפצלה החברה בישראל בעקבות תכנית זו, עד כמה השתנה היחס של המתנגדים לתכנית כלפי הצבור הכללי, מוסדות השלטון בארץ וכן כלפי הרבנים, מורי הדרך שלהם עצמם.
המחקר כלל 150 איש אשר ענו על שאלון מחקרי שבדק את יחסם כלפי הקבוצות הנ"ל. תוצאות המחקר מעידות כי אכן ככל שלאדם יש קשר חזק יותר לגוש קטיף, יחסו לפוליטיקאים, לצה"ל, לתקשורת, לביהמ"ש ולרבניו התערער, בעוד אין מסקנה מובהקת בנוגע לרצונו בגישור עם החברה הכללית בארץ.
תוצאות אלו מעידות כי אכן חל מפנה ביחסו של הציבור הדת"ל, שבעבר היווה חלק אינטגראלי מכלל הציבוריות הישראלית.