פרק 1: מבוא
המחקר הינו בנושא מדיניות החוץ של ישראל, המחקר בא לבחון מה היו המניעים של ממשלת ישראל, בראשותו של יצחק רבין, אשר דחפו את ישראל להכיר באש"פ וללכת למהלך בו נחתמו הסכמי אוסלו. האם פעלה ממשלת רבין ממניעים של מוסר או ממניעים של פוליטיקה ריאלית? שאלת המחקר:
באה לבחון את תהליך קבלת ההחלטות של ממשלת ישראל ואת השינויים בתפיסה האסטרטגית של מדינת ישראל. כיצד קיבלה ממשלת רבין את ההחלטה להכיר באש"פ כנציג הפלשתינים, ולפתוח במשא ומתן על הסכמים לישוב הסכסוך הישראלי-פלשתיני. השערת המחקר: היא כי מדיניות ישראל כלפי הפלשתינים הושפעה יותר מהגורם הריאליסטי ופחות מהגורם המוסרי. ממשלת ישראל בראשות יצחק רבין, הבינה כי המצב בו ישראל שולטת על שטחים המאוכלסים בצפיפות בערבים העוינים את ישראל לא יכול להמשך לאורך זמן. מספר אירועים ותהליכים האיצו את השינויים בתפיסה האסטרטגית הישראלית: ראשית, נפילת ברית המועצות והגוש המזרחי, אשר תמכו באופן קבוע בערבים וליבו את הסכסוך במזרח התיכון. שנית, פריצת האינתיפאדה הראשונה בה התקוממו הפלשתינים בשטחים נגד צה"ל. האינתיפאדה יצרה ויכוח בציבור הישראלי על המשך השליטה בשטחים. שלישית, מלחמת המפרץ הראשונה וכינוס ועידת מדריד בעקבותיה. הועידה יצרה לחץ על ישראל להביא לפתרון הסכסוך הישראלי-פלשתיני. קריאת המפה הפוליטית העולמית, הערכה נכונה של מצב יחסי החוץ של ישראל, והמצב החברתי בתוך ישראל, הניעו את ממשלת רבין ללכת לכוון של הסכם עם הפלשתינים. גישת המחקר: היא גישת המחקר הריאליסטית אשר מעמידה במרכזה את האינטרס הלאומי של המדינה. מדינאים פועלים על פי אינטרס לאומי, שאיפותיה האידאולוגיות של מדינה אינן זהות בהכרח לחוקי המוסר המקובלים במערכת הבינלאומית. בין חוקרים ומלומדים ניטש ויכוח, חוקרים בעלי הגישה האוטופיסטית-אידאליסטית סברו כי היחסים הבינלאומיים צריכים להיות מושתתים על בסיס של שלום עולמי, ופתרון של סכסוכים אך ורק בדרך של משא ומתן. לעומתם היו חוקרים בעלי גישה ריאליסטית ובראשם הנס מורגנתאו, אשר סברו כי בפוליטיקה המניעים של מנהיג חייבים להיות אינטרסים לאומיים. שיטת המחקר: השיטה אותה בחרתי הינה תאוריית המשחקים. מתוך גישת מחקר זו בחרתי בשיטת "משחק סכום מעורב" גישה זו אומרת כי שני הצדדים יכולים להפסיד או להרוויח – ולאו דווקא את אותו הסכום.
שני הצדדים, ישראל וגם הפלשתינים הגיעו למצב של בשלות הסכסוך ורצו להגיע להסכמה בין הצדדים, כל צד לא יודע מהם הויתורים אותם מוכן הצד הנגדי לעשות כדי לקדם את המשא ומתן, כל אחד מהצדדים רוצה להשיג את המיטב לבני עמו. שיתוף פעולה בדרך של משא ומתן יניב בוודאות רווחים לשני הצדדים. עד להסכמי אוסלו, יחסי ישראל והפלשתינים היו שרויים "במשחק סכום אפס" בו שני הצדדים רצו להשמיד אחד את השני, לא התקיים דו שיח בין הצדדים ובמשך שנים נלחמו הפלשתינים בישראל באמצעות מלחמת טרור, וישראל החזירה מלחמה. הסכמי אוסלו מהווים שלב מעבר ביחסי הצדדים כעת זהו "משחק סכום מעורב".
שיטת מחקר נוספת בה עושה העבודה שימוש הינה חקר אירועים. השיטה עושה שימוש בחקירת אירועים פוליטיים וציבוריים כגון איומים, מחאות, הפגנות, ואירועים שגרתיים לא פוליטיים כגון מסחר, תיירות וקשרים בין מדינות. השיטה מגדירה באופן מדוייק את התופעה ומציעה דרך למיון האירועים על פי עוצמתם. לדוגמא, פריצת האינתיפאדה הראשונה בדצמבר 1987, ההפגנות בישראל ליציאה מהשטחים ותופעת הסרבנות לשרת בהם, ועידת מדריד וכד' (שם, עמ' 50-64). העבודה מסתמכת על מאמרים ומחקרים אשר נעשו בנושא יחסי ישראל והפלשתינים. כל המחקרים אשר מצאתי בנושא, החוקרים את המקור והסיבות אשר הוליכו את ישראל להחלטה להכיר באש"פ, מסכימים כי זהו אינטרס ישראלי להגיע לפתרון הסכסוך ארוך השנים בין ישראל לפלשתינים. ישנו מיעוט קיצוני הן בצד הישראלי והן בצד הפלשתיני אשר לא מוכן להגיע לפשרה ושואף להמשיך במשחק סכום אפס בו צד אחד יוכרע לחלוטין. פיתרון זה אינו מעשי ואינו קביל על המערכת העולמית אשר מתערבת ונותנת חסות לניסיון לפתור את הסכסוך במזרח התיכון.             תוכן העניינים
   פרק  1 – מבוא                                                                                                                     עמ' 1
פרק  2- רקע הסטורי: התפתחות הסכסוך הישראלי-פלשתיני                                          עמ' 3
פרק  3- רקע תאורטי: פתרון סיכסוכים וישובם                                                                עמ' 11
פרק 4 – הסכמי אוסלו ותכנית האוטונומיה                                                                       עמ' 17
פרק 5 – כישלון המשא ומתן ופריצת האינתיפאדה                                                            עמ' 21
פרק 6 – הנסיונות להתנעת תהליך השלום                                                                          עמ'
2 7
פרק 7 – הגורם הראליסטי והמוסרי ביחסי ישראל והפלשתינים                                        עמ' 35
פרק 8 – סיכום                                                                                                                     עמ' 41                         הגורם הראליסטי והמוסרי כמשפיע על הליכתה של ישראל להכרה באש"פ ולמשא ומתן על הסכמי אוסלו   שם הקורס: סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל שם המדריך: ד"ר אריה גרוניק נובמבר 2004