תקציר ישועים זהו הכינוי הלא רשמי של קהילת ישו. זהו אחד המסדרים הנזיריים  הזכריים הגדולים ביותר של הכנסייה הקתולית הרומית. המסדר הוקם על ידי הקדוש איגנציוס מלוליולה בשנת 1534.  איגנציוס מלויולה כתב את החוקה הישועית בשנת 1554 וזה יצר ממסד מונרכי אשר הבליט את הביטול העצמי המוחלט ואת הציות לאפיפיור. העיקרון המרכזי שלו הפך למוטו הלא רשמי "למען תהילתו הרבה יותר של אלוהים". הפסוקים הללו יועדו להשפיע על הרעיון שכל עבודה שאיננה רוע, יכולה להיות משובחת לצורך חיי הקודש, אם היא מבוצעת בכוונות הללו.
קהילת הישועים מסווגת בין המוסדות כמסדר עני של כמרים אשר הינו ארגון שמשמש לצורך עבודה אפוסטולית. המסדר מציית לחוקים דתיים, אשר מסתמך על תרומות או נדבות לצורך התקיימותו.
עבודתם מתרכזת בעיקר בחינוך ובתרומה אינטלקטואלית בקולג'ים ובאוניברסיטאות, כמו כן הם עוסקים בעבודה מיסיונרית ומשמשים ככוהני דת לענייני זכויות אדם וצדק חברתי.
העבודה הזו תדבר על המסדר בכלל; על הקמתו, על עקרונותיו ועל פריחתו ובפרט תתמקד בהדחקת הישועים בארצות כגון: פורטוגל, צרפת, ספרד, נאפולי ופרמה.
הפרק הראשון של העבודה יסקור את תנועת הישועים. הפרק השני של העבודה יציג את נושא ההדחקה בכלל ופרט יתמקד בארצות פורטוגל, צרפת, ספרד, נאפולי ופרמה. הפרק יספר על פריחת התנועה ועד לדיכוי הסופי שחל בארצות הללו.