ישראל ומדיניותה הגרעינית עבודה סמינריונית במסגרת הקורס:
"סוגיות נבחרות במדיניות החוץ של ישראל" תקציר העבודה:מבוא

2  ישראל והגרעין.
3.3  עמימות מול שקיפות.
3.4  האפקט החיצוני – השפעת יכולת ההרתעה הישראלית ממס' נקודות מבט.   3.4.1 פיתוח יכולת המהלומה השנייה כאיום מרתיע.
  3.4.2 פיתוח מע' נשק ואתראה.

4 . מאזן האימה דרך עיני מדינות האזור.
4.1  התייחסות מדינות ערב למדיניות הגרעין הישראלית.
4.2   הטרור האסלאמי – המעבר לאופציה הגרעינית בדמות ה"פצצה המלוכלכת".
4.3 מאזן אימה רדיואקטיבי נגד טרור אסלאמי – האם זו זכותו  הלגיטימית של העולם החופשי?
4 .4   תוכנית הגרעין האסלאמית – האיום הבא על שלום העולם.   4.4.1 זרעים צפון קוריאנים ופקיסטניים בתוכנית הגרעין האיראנית והלובית.    4.4.1.1 השלוחה הצפון קוריאנית   4.4.2 השלוחה הפקיסטנית.
4.5  פיתוח הגרעין האיראני והשפעתו על המזה"ת.
4.6  הצהרתה של לוב והשפעתה על המזה"ת בכלל וישראל בפרט.
5.  סיכום.
·        מבוא – לתאר את שאלת המחקר, הטמעת המחקרף גישה ושיטה. ·        הרתעה, הרתעה גרעינית ומידת השפעתה ·        היסטוריית נשק גרעיני o       רקע
o       פיתוח o       שימוש ראשון בגרעין o       הסוכנות הלאומית לאנרגיה אטומית – הגבלות הפצה ·        ישראל והגרעין o       התפתחות התפיסה לצורך בגרעין o       מדיניות עמימות o       מציאות נוכחית o       פיתוח נשק גרעיני במדינות ערב o       יכולת מכה שנייה ו MAD ·         ישראל,המזרח התיכון וההשפעה הגרעינית o       ההשפעה הישראלית על מדינות ערב – הסכמי שלום §         ישראל – מצרים §         ישראל – ירדן §         ישראל – סוריה ולבנון §         ישראל – פלשתינאים ·        הסכמי שלום עתידיים ·        מדיניות עתידית; התפרקות מנשק, מדיניות גרעינית חדשה או שמירה על סטטוס קוו? ·        סיכום מבוא
תחום האנרגיה הגרעינית הינו תחום אשר באופן יחסי נחשב צעיר, רק באמצע המאה שעברה הפכה הטכנולוגיה לברת קיימא. כאשר אנרגיה גרעינית כשמה כן היא משמשת בראש ובראשונה להפקת חשמל, אנרגיה זו אשר מושגת על ידי ביקוע גרעיני, כלומר פיצול האטום והכוח אשר דוחף את החלקיקים זה מזה משחרר אנרגיית חום רבה.
בכדי להפיק חשמל מחממים מים לקיטור ע"י טורבינות ליצירת חשמל בכורים גרעיניים. שיטה זו הינה דרך יעילה וזולה הרבה יותר מאשר פחם. אולם לצד השימוש הזה של ביקוע הרגעין ישנו שימוש נוסף – נשק. אמנם המרחק בין יכולת גרעינית לנשק גריעיני אינה עניין שמה בכך, ביקוע גרעיני שכזה הינו הרסני וביכולתו להשמיד אזורים נרחבים אשר יורגשו גם מאות בשנים לאחר ההפצצה. בשנת 1945
נעשה לראשונה שימוש בסוג נשק זה, כאשר במלחמת העולם השנייה ארה"ב הטילה הפצצה גרעינית על הערים היפניות הירושימה ונגסקי. ההפצצה של ארה"ב במלחמת העולם השנייה מוכיחה את יכולת ההרס העצומה אשר עלולה לגרום להרס עצום של אזור נרחב ושימוש רחב היקף עלול לפגוע קשות באנושות כולה. במשך שנים רבות נשק גרעיני היווה וממשיך להוות סוגיה מרכזית בין מדינות, אם כחלק ממחלוקת, כאיום, כניסיון להעצמה, שדרוג מעמדי ואף לכינון הסכמי שלום. מדינות רבות ניסו ומנסות לשים את ידן על נשק גרעיני. גם במזרח התיכון נשק גרעיני תמיד היווה נושא ער, כאשר למיטב הידוע (על פי מקורות זרים בלבד) ישראל היא המדינה היחידה במזרח התיכון אשר מחזיקה בנשק זה. לא רק זאת, ע"פ פרסומים זרים נטען כי מדובר בכמות גדולה מאוד של נשק גרעיני. בעבודתי אבחן את מידת ההשפעה של מדיניות ודימויה הגרעיני של ישראל על התהליכים אשר התרחשו במזרח התיכון בדגש על נושא המו"מ והסכמי השלום. כאשר מייחסים לישראל ייצור נשק גרעיני המקום הראשי אשר אליו מתייחסים הינו הכור הרגעיני בדימונה, אשר הוקם בשנות ה-50 בסיוע צרפת. ההתבססות בנושא הגרעין הישראלי על מקורות מידע זרים נובע מהסיבה שאף לא אחת ממשלות ישראל לא הודתה מעולם כי היא מחזיקה בנשק גרעיני, יתרה מכך – מדינת ישראל לאורך כל השנים דבקה במדיניות של עמימות גרעינית, מדיניות אשר הקנתה לישראל דימוי של מדינת גרעין על אף שלא נתנה לכך פומבי. ע"פ פרסומים זרים ועל פי הודאתו של מרגל האטום מרדכי ואנונו מדינת ישראל מחזיקה בכמות של כ-200 פצצות אטום שונות.
ההנחה היא כי נקודת המוצא של בן גוריון אשר נגזרת מלקחי השואה כי לא עוד יעמוד העם היהודי נתון לניסיון השמדה נוסף. נקודת מוצא זו הביאה להשגת יתרון מוחשי והרתעתי עבור ישראל, בעבודה אבדוק את ההשלכה של קיומה של נשק גרעיני והתפיסה וההרתעה הישראלית במו"מ והסכמי השלום כמו גם לראייה של שלום אזורי עתידי. כאשר ההנחה היא שעל אף שמירת מדיניות העמימות הגרעינית של ישראל והעדר הודאה רשמית כי ישראל מחזיקה בנשק גרעיני, האזור והעולם התייחס לישראל כמדינת גרעין לכל דבר, דבר אשר להנחתי השפיע על המאורעות אשר התרחשו במזרח התיכון ובכללן המו"מ לשלום והסכמי השלום. דבר אשר סייע להמחיש למדינות ערב את העובדה בדבר היותה של ישראל עובדה מוגמרת ובמידה וירצו להשיג הישגים יהיה זה בדרכים של שלום. ההתייחסות למחקר הינה מכיוון של בגישה המערכתית, קרי האופן שבו התייחסו והתנהגו השחקנים השונים ומפרספקטיבה של מקבלי ההחלטות, מהם שיקולי העלות תועלת אשר עמודו לעיניהם. אבחן את האירועים ההיסטוריים של ישראל עם שכנותיה בדגש השיח בין הצדדים, המו"מ והסכמי השלום. כמו כן, אתן דגש להסכמי שלום עתידיים ובחינת מדיניות הגרעין העתידית של ישראל בעתיד של שלום.