הקדמה:
עבריינות מין כוללת קשת רחבה של עבירות, החל בהתערטלות בפומבי, ליטופים, נשיקות ונגיעות, וכלה בבעילה, מעשה סדום ואונס. תוקף מין מוגדר כאדם שביצע סוג של אינטראקציה מינית עם אדם אחר בכל גיל ובכל מין נגד רצון הקורבן, כלומר ללא הסכמתו או ללא יכולתו להסכים (ילדים, מוגבלית שכלית וכו').
הקורבנות יכולים להיות נשים או גברים בכל גיל, אך בעבודה זו אתמקד בתופעת האונס שמבוצעת על ידי גברים כלפי נשים. כמו כן אתמקד בשתי תיאוריות קרימינולגיות ראשיות, המסבירות , כל תיאוריה במושגים שלה, את התופעה המדוברת. לסיום, אדון במדיניות שכל אחת מהתיאוריות מציעות וכן בביקורות עליהן.
התיאוריה הקלאסית, ומאוחר יותר התיאוריה הניאו קלאסית, מניחה כי ביצוע העבירה, כל עבירה,  נובע מהחלטה חופשית ורציונלית של המבצע לאחר חישוב עלות מול רווח. לעומתה, מניחה התיאוריה הפוזיטיביסטית, הגישה הביולוגית שבתוכה, כי מקור כל התנהגות אנושית הוא גורמים גנטיים, אישיותיים דטרמיניסטיים, ולאדם אין כל בחירה בביצוע העבירה. לכל הסבר תיאורטי ישנה השלכה לגבי מדיניות הענישה שיש לנקוט כלפי העבריין. אם מקור העבריינות הוא בחירה, כמו שטוענות התיאוריה הקלאסית והניאו-קלאסית, לאדם ישנה אחריות על מעשיו ולכן אמצעי הענישה הוא בדרך כלל הרחקה (מאסר) לאחר ביצוע העבירה ולפי חומרתה. אך אם מקור העבריינות הוא גורמים אישיותיים , גנטיים, או אינם מודעים, על פי התיאוריה הפוזיטיבסטית, יש לנקוט באמצעי ענישה שתעסוק בשיקום העבריין, כלומר העונש או הטיפול צריכים להיות מותאמים לאישיותו של העבריין ולרקע שלו ללא התייחסות לחומרת העבירה.
במסגרת העבודה תהיה הצגה סטטיטסטית של תופעת האונס בארץ ובארצות הברית, סקירה תיאורטית של שתי התיאוריות, מדיניות וביקורת.
יש לציין כי אין ניסיון להכריע מי משתי התיאוריות היא המוצדקת ואליה יש להתייחס, אלא הבאת עובדות, ניתוחן והעלאת ביקורת עליהן. עבודה בקורס:
קרימינולוגיה-תיאוריות, מדיניות וביקורת.