עבודה זו מכילה כ-40 עמודים והיא מנתחת את שוק רשתות המזון בישראל ואת חברת שופרסל בעבודה ניתן למצוא:
ניתוח חיצוני ניתוח פנימי של חברת שופרסל בעיות מרכזיות הגדרת חלופות וניתוחן המלצות וטקטיקה תקציר מנהלים הארוע עוסק בענף רשתות מזון בישראל. בענף זה פועלים שלוש רשתות עיקריות : רשת השופרסל, רשת הריבוע הכחול ורשת קלאבמרקט. שלושת הרשתות מפעילות 473 סניפים. בנוסף ישנן מספר רשתות מזון פרטיות קטנות יותר כמו למשל רמי לוי שווק השקמה, טיב טעם, חצי חינם, סטופ-מרקט  ומעדני מניה.
שלושת רשתות שווק העיקריות מחזיקות בנתח שוק של כ-50% מענף הקמעונאות המזון בישראל. הקף מחזור המכירות המצרפי של שלושת הרשתות נאמד סביבות 15.77 מיליארד שקלים. (עפ"י סקר BDI) האירוע מנתח את הסביבה התחרותית בענף ואת המגמות העיקריות שהן צמיחתן של רשתות פרטיות ורשתות דיסקאונט כבד. מצד שני עוד ועוד נפתחות מכולות שכונתיות פרטיות. מכאן המגמה הכללית היא כי הלקוח מפצל את הקניה לכמה נקודות מכירה מתוך שיקולים שונים כמו מחיר, זמינות, נוחות, קרבה לבית ועוד. כמו כן ענף רשתות שיווק המזון בארץ ייחודי מאוד, קיימות מספר גדול יחסית של רשתות שונות ביחס לאוכלוסייה וכן ריבוי המותגים של כל רשת מגדיל אף את התחושה כי יש מבחר עצום של שמות מותגים לרשתות השיווק. תרבות הצריכה של המזון בארץ הנה מרוכזת בסל צריכה גדול יחסית לאירופה אך בתדירות נמוכה, של פעם בשבוע בממוצע. הרכישה נעשית בדרך כלל בסוף שבוע באחת מרשת מזון. שוק רשתות השווק מאופיין בריכוזיות גבוהה ותחרות עזה.
באירוע התמקדנו ברשת מזון "שופרסל". ניתחנו את הסביבה התחרותית החיצונית שלה, ולאחר מכן את הרשת עצמה ע"י הניתוח הפנימי.
הבעיה המרכזית שעלתה ברשת "שופרסל".
היא גם בעיה ענפית של שוק רשתות מזון –  והיא ריבוי מותגים ורשתות בענף. בעקבות פתיחתן של תתי רשתות רבות בשנים האחרונות, ע"י רשתות שווק גדולות, נוצר מצב אשר הביא לריבוי מותגים ורשתות. מצב זה הוא תוצר של התחרות החריפה בין שלוש הרשתות העיקריות, ושל רצונן של החברות, לענות לצרכים ולהעדפות המשתנים של הלקוחות. ריבוי המותגים גרם לקושי לתמוך שווקית ופרסומית במספר רב של מותגים, דבר שהעמיס רבות על הרשתות העיקריות בענף.
על מנת להתמודד עם ריבוי מותגים ורשתות בענף, הצגנו שתי חלופות אסטרטגיות לפעולה. הראשונה היא כינוס מותגי תתי הרשת "הנחות ענק" תחת מותג אחד כחלק מהעמקת שוק, פניה לקהל יעד קיים עם אותו סוג מוצר. השני היא כינוס מותגים תחת מספר מצומצם של מותגים כחלק מהעמקת שוק, פניה קהל יעד קיים עם אותו סוג מוצר. המטרה בחלופה זו היא לחלק את תתי הרשת לשלוש קטגוריות עיקריות בעלי שם זהה לכול קטגוריה.
בחנו את שתי החלופות ע"י ניתוח איכותי בו הצגנו את היתרונות והחסרונות של כל חלופה, וניתוח כמותי על פי מודל פישביין.
הקריטריונים אותם שקללנו במודל הם: עלויות ביצוע נמוכות, אפקטיביות לטווח הארוך, קלות הביצוע, זמן ביצוע קצר, תרומה לטווח קצר והזדמנויות לפיתוח בעתיד. גם מהניתוח האיכותי וגם מהניתוח הכמותי עולה כי קיים יתרון לאסטרטגיה השניה – כינוס מותגים תחת מספר מצומצם של מותגים כחלק מהעמקת שוק, פניה קהל יעד קיים עם אותו סוג מוצר.
הטקטיקה בה בחרנו להתמקד היא קמפיין פרסומי נרחב של המותג החדש בטלוויזיה, עיתונות, שילוט חוצות ואתרי אינטרנט. כמו כן שימוש ביח"צ והפקה של אירוע השקה בסניפים המרכזיים. בנוסף לבצע מכירה ישירה בעזרת טלמרקטינג יוצא ללקוחות פוטנציאליים וכן גם לגבות פעילות זו ע"י דוור ישיר ללקוחות.
תוכן עניינים
מספר עמוד נושא
2 -3
תקציר מנהלים
4 תוכן עניינים
5-7
רקע

8 -22
ניתוח חיצוני של ענף רשתות המזון
2 3-26
אספקטים נוספים בשוק רשתות המזון
2 7 – 32
ניתוח פנימי – רשת שופרסל
3 3
בעיה מרכזית
3 3
בעיות משנה
3 4-38
הגדרת חלופות וניתוחן
4 0-39
המלצה וטקטיקה
4 1
ביבליוגרפיה
4 3-42
נספחים