מבוא
בראשון באפריל 2001 במהלך טיסת איסוף מודיעין אמריקאית שגרתית בסמוך למימי סין, ארעה התנגשות בין המטוס האמריקאי ובין אחד ממטוסי הקרב הסינים אשר נשלחו ללוותו במהלך משימתו. התוצאה המיידית של ההתנגשות הייתה צלילתו המיידית, של המטוס הסיני וטייסו, למימי האוקיינוס. המטוס האמריקאי, אשר נגרם לו נזק אשר סיכן את המשך טיסתו, נאלץ לבצע נחיתת חירום. מסלול הנחיתה הקרוב ביותר, היה במרחק כ200 מייל, היה בבסיס חיל האוויר הסיני על האי  חאינאן(Hainan).
כך, כשעה לאחר ההתנגשות נחת המטוס האמריקאי וצוותו בבסיס חיל הסיני והחל משבר מטוס הריגול. פרק הזמן עד לנחיתת המטוס אפשר לצוותו להשמיד ציוד רגיש הנמצא במטוס.
הרקע המיידי לאירוע זה הם יחסי ארה"ב-סין אשר חוו תחייה בימי נשיאותו של קלינטון אשר ראה בסין שותף אסטרטגי. מאידך גיסא בשנת 2001 נבחר ממשל אמריקאי חדש ופחות אוהד לסין, הממשל הרפובליקאי של ג'ורג בוש הבן. לראייתו לא הייתה סין שותף אסטרטגי, אלא, מתחרה אסטרטגי, גישה זו העכירה את היחסים בין הצדדים והגבירה את העוינות הסינית כלפי הממשל. ימי נשיאותו של ממשל קלינטון לא חלפו ללא סערות ביחסי סין-ארה"ב, ההפצצה האמריקאית של השגרירות הסינית בבלגרד הייתה המשבר הרציני ביותר שראו יחסי שתי המדינות. חלקים רבים מהציבור והממשל הסיני ראו קשר קרוב בין ארוע זה לבין תקרית המטוס.
מיד עם נחיתת המטוס האמריקאי באי חאינאן החל הממשל האמריקאי במשא ומתן עם סין במטרה להשיב המטוס הפגוע וצוותו לארה"ב.
המשא ומתן נחלק לשני שלבים, השלב הראשון הסתיים ב11 באפריל ונסב סביב השבת הצוות האמריקאי והשלב השני אשר נמשך עד יולי 2001 ובו דנו בגורלו של המטוס. בעבודה זו אתמקד בשלב הראשון של המשא ומתן ובהשפעתם או בהעדר השפעה של גורמים תרבותיים על משא ומתן זה. גם את שלב זה אחלק לשני תת שלבים.
עקב פרק הזמן הקצר שעבר מזמן ניהולו עד היום אין מידע רב על אשר התרחש בו.
את המידע אשר קיים על משא ומתן זה, דליתי מהעיתונות האמריקאית ומעט מהעיתונות הסינית.
בפרק הראשון אדון, באופן כללי, בתרבות ובהשפעתה האפשרית על אופן ניהול משא ומתן ולאחר מכן באופן ספציפי בגורמים תרבותיים בסין אשר יתכן והשפיעו על אופן ניהול המשא ומתן על ידי הסינים. אינני דן בגורמים תרבותיים המעצבים את אופן המשא ומתן על ידי האמריקאים הואיל והוא אינו חריג לגבינו, הואיל והיינו חלק מהתרבות היהודו-נוצרית, מערבית אשר גם אנו נמנים עליה.
בפרק השני אסקור בקצרה את יחסי ארה"ב-סין, הסקירה נועדה למקם את המשבר בפרופורציה לאור יחסי שתי המדינות ולסייע לנו להבין מדוע לא היה המשבר רצוי לאף אחד מהצדדים, מצב אשר הקל על יישובו.  ולאחר מכן, בפרק השלישי  אציג את הליך המשא ומתן.