מבוא
תופעת הנשים המוכות מוכרת לאורך ההיסטוריה האנושית אם כי בדרך כלל לא זכתה לתיעוד, שנבע מדלות הנשים המדווחות. קולן של הנשים המוכות החל להישמע בישראל ובעולם כולו רק בתחילת שנות ה- 70, השיח החברתי והקליני ביחס לתופעת האלימות נגד נשים השתנה במהלך המאה העשרים.
היחס של נשים הסובלות מאלימות נע מיחס של תיחום והרחקה, נידוי והטבעת תווית, מניפולציה והשתקה לכיוון יחס של הכרה, אישור, אמון והעצמה. חייו של זוג שבו הגבר מכה והאישה מוכה מתנהלים עפ"י דפוס מסוים, מדובר בתסמונת המורכבת ממספר מרכיבים ברורים, שכל אחד מהם מתבטא בעוצמה ובאפיונים משלו.
התעללות הנגרמת בידי בן זוג אינטימי, צורת האלימות השכיחה ביותר כלפי נשים, מתרחשת בכל המדינות, וחוצה גבולות דתיים, תרבותיים וכלכליים.
הבושה, הפחד והיעדר הזכויות החוקיות המלווים את אי השוויון המגדרי מונעים מנשים לדווח על תוקפיהן, ולעיתים מונעים מהן אפילו להודות כי הן סובלות מבעיה כזאת כל ימי חייהן.
בעבודתי אביא גישות ותיאוריות להסבר תופעת האלימות, אתאר את אופייה של האישה המוכה וכן את אופיו של הגבר המכה ואביא תשובות והסברים לשאלה מדוע נשים מוכות נשארות במערכת היחסים האלימה.