תוכן עניינים
1. מבוא. 2
2 . הצגת הנושא – העסקת עובדים זרים.. 5
2 .1 הגירת עבודה – התפתחות  השיטה והמצב בישראל. 5
2 .2  הריסון החיצוני בישראל בתחום זכויות העובדים הזרים.. 7
2 .3 מצב זכויות העובדים:  השוואה בין עובדים זרים למקומיים בישראל. 10
2 .4 יתרונות וחסרונות השיטה למשק, למעסיקים ולעובדים הזרים.. 12
3 . ניתוח מוסרי. 14
3 .1 העסקת עובדים זרים בראי התיאוריה התועלתנית. 14
3 .2 העסקת עובדים זרים בראי התיאוריה של רולס – "צדק כהוגנות". 20
3 .3 העסקת עובדים זרים בראי גישת הציווי המוחלט של קאנט. 23
3 .4 העסקת עובדים זרים בראי גישתו של נוזיק. 24
3 .5 העסקת עובדים זרים בראי גישת הסגולות הטובות. 26
3 . דיון 29
5. המלצות יישומיות. 35
6 . ביבליוגרפיה. 36

1 .
מבוא
העבודה הנוכחית תעסוק בהיבטים המוסריים הקשורים להעסקת העובדים הזרים בתנאים הנמוכים מאלה שמקובלים במשק או בענף (כאשר חל בו הסכם קיבוצי). התמריץ לכתיבת העבודה היה ריבוי ידיעות התקשורת, וכן פסקי הדין המעידים על תנאי העסקה ירודים מהם נהנים מהגרי העבודה בישראל. העיון במקורות המידע הללו מלמד, כי הן גובה השכר, הן תנאי העבודה הפיזיים, והן מידת עמידת המעסיק בחבויות החוק ובהתחייבויותיו החוזיות כלפי העובד הזר נוטים להיות בלתי מספקים ביחס לדרישות החוק ולמה שלמקובל הלכה למעשה במשק הישראלי. עובד זר, המכונה גם "מהגר עבודה", מוגדר כ"אדם העובר למדינה אחרת, שהוא אינו אזרח או תושב קבע בה, על מנת להיות מועסק בה בשכר". ההגדרה לעיל חלה הן על המהגרים הפועלים להתאזרחות במדינה המארחת, והן על מהגרי עבודה המגיעים אליה לזמן קצוב ולצורך שיפור נקודתי במצבם הכלכלי; כמו כן, היא חלה באותה מידה על עובדים שקיבלו היתר חוקי / אשרה המאפשרת להם להיות מועסקים במדינה הקולטת, ועל העובדים המועסקים בה ללא היתר. על פי אמדן הלמ"ס, בישראל לבדה מועסקים כיום כ – 74,500 עובדים שאינם ישראלים, מתוכם כ – 63,000 עובדים זרים וכל השאר הנם תושבי יהודה ושומרון .
עם זאת, על פי ההערכות של בנק ישראל  והלמ"ס, שיעורם של עובדים זרים בפועל עשוי להיות גבוה יותר באופן משמעותי, זאת משום שחלק גדול מהם מועסקים ללא היתר; כך, בנק ישראל מעריך את שיעורם של העובדים הזרים מתוך כלל העובדים המועסקים בישראל בכ –
1 1% נכון ל – 2000 . על פי המסמך שפורסם על ידי הכנסת, בסוף שנת 2002 נאמד מספרם הכולל של העובדים הזרים השוהים בישראל ב- 238,000 בני אדם, מתוכם 49% נשים ו – 51% גברים .   ראוי לציין, כי המשק הישראלי אינו המשק היחיד הקולט שיעור גבוה של עובדים זרים. גם במדינות מפותחות אחרות, שיעור ניכר מכלל העובדים הנם מהגרי עבודה. כך, בקנדה העובדים הארעיים הזרים מהווים כ – 6% מכלל כוח העבודה , ובארה"ב עומד שיעור העובדים הזרים מתוך כוח העבודה על כ – 10.5% . חשיבות הדיון האקדמי בנושא: תנאי העסקת עובדים זרים נובעת מכך, שתופעת הגירת העבודה בגרסתה המודרנית מעמתת את המעסיקים והמחוקקים במדינות הקולטות את העובדים הזרים עם אתגרים חדשים בכל הנוגע לשוויון ההזדמנויות בשוק העבודה ויישום חקיקת העבודה.
הארגונים הבינלאומיים הפועלים במישור זכויות עובדים, כדוגמת ILO (International Labor Organization), דורשים כי העסקת העובדים הזרים תיעשה תמיד תוך הקפדה על סטנדרטי העבודה המינימליים שנקבעו על ידם.
עם זאת, אכיפת סטנדרטי עבודה בינלאומיים אינה עומדת תמיד בקנה אחד עם ציפיות המעסיקים, שזקוקים למהגרי העבודה כדי להשיג מטרות כמו השגת יתרון תחרותי ושיפור הרווחיות על ידי הוזלת עלויות הייצור והשכר. חוסר המודעות של מהגרי העבודה לזכויות היסוד שלהם נמנה עם הגורמים המקשים על האכיפה. גם כאשר העובדים הזרים מודעים לזכויותיהם, הם מתקשים לפעול בשל אי הכרת השפה והמערכת המוסדית של המדינה הקולטת, וכן בשל חולשתם הבסיסית, הטבועה במערכת היחסים בין העובד למעביד . העבודה הנוכחית תנסה להתמודד עם האתגר המוצג לעיל תוך בחינת ההשערה, לפיה העסקת עובדים זרים בתנאים הנמוכים מאלה שמקובלים במשק/ענף עומדת בניגוד לעקרונות של אתיקה בעסקים.
  שאלת המחקר תידון במסגרת העבודה הנוכחית בשיטת ניתוח מוסרי משולב (באמצעות תיאוריות שונות במוסר ועסקים: תועלתנות, צדק כהוגנות, גישתו של נוזיק, ציווי מוחלט וסגולות טובות), תוך התייחסות להשלכות הסיטואציה העומדת לדיון (העסקת עובדים זרים בתנאים ירודים מאלה המקובלים במשק/ ענף, בהסכמה הדדית בין העובד הזר למעבידו) על מכלול בעלי העניין. על פי גבע (2000: 207), מודל בעלי העניין הוא המסגרת התיאורטית המקובלת ביותר כיום לתיאור העסק ולניתוח מערבות יחסים בינו לבין הסביבה החברתית.
במסגרת הגישה, מוגדרים בעלי העניין כ"כל קבוצה בעלת עניין בפעולת העסק".
מודל בעלי העניין מציג את העסק כמערכת יחסי גומלין של פרטים וקבוצות המשפיעים על פעולתו, המושפעים ממנה או שניהם. גבע (2000: 216 – 218) מציגה טבלה של אחד עשר קבוצות בעלי עניין בתאגיד מודרני, אך מפאת קוצר היריעה אתייחס בעבודה זו לרשימה מצומצמת יותר של בעלי עניין מרכזיים בלבד. לוח 1:
בעלי העניין המרכזיים בתחום העסקת עובדים זרים, האינטרסים שלהם ודרכי השפעתם בעלי העניין אינטרסים המרכזיים דרכי השפעה בעלי המניות קבלת תשואה מספקת להשקעות, עליית ערך המניה לאורך זמן ניצול זכויות ההצבעה שמקנות המניות, ניצול הזכות למידע וביקורת הספרים והדו"חות העובדים מקומיים השגת קביעות בעבודה, קבלת שכר הוגן, סביבת עבודה נוחה ובטוחה, סיפוק אישי, גאווה מקצועית, מסלול התקדמות כוח מיקוח של ארגון עובדים, שביתות ועיצומים, יחסי ציבור. הקהילה העסקת עובדים מקומיים, הגנת הסביבה, פיתוח האזור, פיתוח שירותים חברתיים שלילת הנחות ואשראי, הגבלת רשיונות והיתרים, יוזמת חקיקה להגבלת פעולות מזיקות הלקוחות קבלת תמורה הוגנת (ערך ואיכות), קבלת מוצרים בטוחים ואמינים.
קנייה ממתחרים, החרמת חברות שמוצריהן או התנהגותן אינה הולמת.
ממשלה הגדלת הכנסות ממסים, עידוד פיתוח חקיקה, רישוי, הגבלים עסקיים, מפעלי תשתית. העובדים הזרים מציאת תעסוקה בעבודה אחרת, קבלת היתר עבודה, קבלת שכר הוגן, סביבת עבודה נוחה ובטוחה. ארגוני זכויות האדם, מנגנוני חקיקה.