הפקעת קרקעות והשתתפות פוליטית המקרה של המיעוט הערבי בישראל תוכן עינינים מבוא והגדרת הבעיה הטענה תיאוריה הפקעה והשתתפות פוליטית סיכום ומסקנות  ביבליוגרפיה מבוא:
 הגדרת הבעיה בשנות החמישים והשישים  פותחה ושודרגה מדיניות של הפקעה ופיצול טריטוריאלי בקרב המיעוט הערבי בישראל. עובדה זאת השמיטה את בסיס תפקודו הכלכלי והמסורתי (רכס, 1985). במקביל הוקמה תשתית כלכלית – תעשייתית והתיישבותית יהודית מסיבית אלטרנטיבית בגליל, על אדמות שהופקעו ממנו.
מהלך זה מומש בשילוב של חקיקה טריטוריאלית עם תקנות הגנה לשעת חרום (פויאסטרו,1985 : 32-81(. תוצאותיו עיצבו מדרג כלכלי תעסוקתי סגרגטיבי ביחסי מיעוט ערבי ורוב יהודי דומיננטי, עם השלכות  תלויות ומשתנות בהשתתפותו הפוליטית של המיעוט הערבי בישראל. בטיפולוגיה של נויברגר (1995: 35) הוא  מבחין בשלוש תקופות מאפיינות בהשתתפותם הפוליטית האלקטוראלית: "תקופת הרשימות" (1948-1969), "תקופת רקח" (1969-1981) וכן "תקופת הקונסנזוס הפלורליסטי".
לשונות בזמינות למקורות כלכליים ביחד עם החשיפה להליכיי המודרניזציה בערים היהודיות  הייתה משמעות  במובן של הבנת ההשתתפות הפוליטית  ככלי אשר עשוי לשפר את איכות חייהם ולשדרג אותה לרמתה של היהודים (אשכנזים).  על רקע זה אני מבקש לשאול:
האם הפקעת קרקע ופיצולה משפיע על ההשתתפות הפוליטית אצל בני המיעוט הערבי בישראל?
הטענה  שלילת אושיות קיומה של מדינת ישראל כיהודית וציונית אינה פוגמת כמעט במרכיב השתתפותם הפוליטי של ערביי ישראל. יחד עם זאת הם נחלו הצלחות פוליטיות מועטה בשיתוף עם מחנה השמאל הפוליטי הישראלי. אין ביכולתם על פי חוק, "לשחק  את  המשחק הפוליטי" בדמוקרטיה הישראלית אלא בספרה הפוליטית שהרוב היהודי והציונים מגדיר.
 הפקעת הקרקע ופיצולה השמיטה את יכולתם להוות בסיס כוח פוליטי בעל משקל של השפעה מהותית. הרוב היהודי גיבש הליכים תוך ממסדיים וחוץ מדינתיים שהפכו את "החלל התפקודי" בעצם הפקעת הקרקעות לחלל מבני (המעוגן במערכת הבירוקראטית) בלתי הפיך. מכאן טענתי כי הפקעה והלאמת  הקרקע היה מהלך אסטרטגי עם משמעות של השתתפות פוליטית מכוננת עקבית ביחסי מיעוט ערבי ורוב יהודי עתידיים.
תיאוריה בהתבסס  על תיאורית התלות,  היא מסבירה  את ההתפתחות הפוליטית של מיעוטים  על סמך מצב  התלות הכלכלית הכוללת שלהם, התפתחותם מנותבת גם להשתחרר ממצב זה. נגזרת  ישירה מגישת התלות היא  גישת התלות של "הקולוניאליזם הפנימי" (גנאם ,1996 : 36-
3 7). התלות כאן מתבטאת בהגברה יזומה ומכוונת של הסתמכות  כפויה  של בני המיעוט על קבוצת הרוב הדומיננטי כדי להגיעה ליתר משאבים כלכליים ופוליטיים. כלומר ניצולן של קבוצות הרוב הדומיננטיות במדינות הלאום את המיעוטים בתוכן.
  אך זה בה לידי ביטויי בהשתתפות הפוליטית אצל המיעוט הערבי בישראל?
  הפקעה והשתתפות פוליטית מדינת ישראל היא מקרה לא מאפיין אשר הנהיגה משטר מקרקעין אינדיווידואלי עם כינונה. זאת בניגוד למשטר המקרקעין  הקיבוצי שהיה נהוג תחת השלטון האוטמני ושלטון המנדט הבריטי בפלסטינה. 5% מהשטח שנרכש ע"י הקרן הקיימת ופיק"א טרם כינון המדינה היהודית  בתחומי הקו הירוק (גרנובסקי,
1 949 : 273-275), לא הבטיח בסיס מוצק להמשך קיומה כיהודית וכציונית . מערך ממסדי וחקיקתי מגוון נוצר לשם גיבוש ההגמוניה הציונית באמצעות הפקעה והלאמה טריטוריאלית רחבת ממדים זאת  , 1976) (Jiryis . היקף  נרחב של אדמות חקלאיות ועירוניות הופקע על פי קריטריונים מוגדרים של העדר שטר קניין או בעלות פורמאלית (  New outlook,  1964, בתוך  לוסטיק, 1985).
בעקבות כך ניתנה לסוכנות  היהודית  האפשרות  לתכנן ולהקים ישובים ו"מצפים" בגליל בהנחיית מדינת ישראל ועל פי אינטרסים שהתגבשו במרחב הטריטוריאלי שהופקע, ולתמוך בהם  חומרית בכפוף להחלטות מדיניות ממשלה (יש לה רוב קבוע במינהל) , (פויאסטרו,2004 :
22-42(.
 אך מודל סגרגאטיבי  מובנה זה כמצוין השפיעה על דפוסי ההשתתפות הפוליטית אצל המיעוט הערבי בישראל ?.