עבודה סמינריונית בנושא:
התקשורת בעיראק לאחר נפילת סאדאם חוסיין תוכן העניינים
פרק:                                                                                                                עמ':
מבוא                                                                                                                2-4
סקירת מקורות אלקטרוניים                                                                              5-8
רקע תיאורטי                                                                                                    9-11
רקע היסטורי                                                                                                    12-15
התקשורת בעיראק לאחר מפלת סדאם חוסיין                                                  16-26  התקשורת בעיראק תחת שליטת ארצות הברית                                               27-38
הקשיים הניצבים בפני התקשורת העיראקית לאחר נפילת המשטר הישן          39-48
הצעות לעתיד                                                                                                  49-51
סיכום ומסקנות                                                                                                 52-53
רשימה ביבליוגרפית                                                                                         54-55
נספח (פקודת העיתונות מס' 14 של ה-CPA)                                                     56-58
מבוא
לאחר נפילת משטר הדיכוי של סדאם חוסיין בחודש אפריל 2003, נוצרה בעיראק הזדמנות חדשה לעיתונאים לקחת את גורלם בידיהם ולייסד מסגרת חוקית חדשה לתקשורת, לעבוד לקראת יצירת הסדרי רגולציה חדשים ויצירת קוד אתי.
מאז 1968, בה התעצמה מאוד מפלגת הבעת', עיתונאים עיראקיים סבלו ממגבלות נוקשות וחמורות. כאשר סדאם חוסיין נטל את השליטה על כל המדינה בשנת 1979, עיתונאים ומוסדות תקשורת הוכפפו תחת שליטתם מוחלטת של מפלגת הבעת' וסדאם חוסיין, ובשנים מאוחרות יותר, של בנו עודאיי. עיתונאים נהרגו או נעלמו מבלי שנודע מה עלה בגורלם, מאות נשלחו לכלא ועונו, רבים איבדו את עבודתם. כל התקשורת הופעלה בפחד.
נפילת משטרו של סדאם חוסיין מעניקה לעם העיראקי הזדמנות  לבנייה מחודשת של חייהם, חופשיים מפחד ודיכוי. בכדי שהדמוקרטיה תנצח יש לפעול להקמת מערכת פוליטית חדשה המבוססת על פלורליזם פוליטי, כללי חוק, שקיפות, ממשל טוב, חופש ביטוי וכיבוד זכויות האדם.
בניית מערכת דמוקרטית בעיראק תציג לכל ארצות ערב מודל חיים חדש, המעניק לאזרחים חופש, שגשוג וביטחון. חופש העיתונות הוא פקטור חיוני אחד אשר יכול לשחק לטובת ולהרוויח ממשטר דמוקרטי. כל כשלון בהפיכת עיראק למדינה דמוקרטית עלול להשפיע בצורה הרסנית על ארצות ערב; דיקטטורים צבאיים, תיאוקרטים ושמרנים עלולים להגביר את אחיזתם בעוצמה בעולם הערבי, החלק היחיד בעולם אשר עדיין מבודד מפני שינויים דמוקרטיים המתפשטים בשאר העולם (APFW, On-Line).
מהפכה בסוג המשטר במדינה דיקטטורית איננה דבר שבשגרה. כאשר הזדמן אירוע כזה לידינו, עניין אותנו לסקור את הנושא מההיבט התקשורתי: לפיכך העבודה תעסוק במעמד ובאופי התקשורת בעיראק בתקופה הסמוכה למפלת סדאם חוסיין (בסוף שנת 2003). ארצות הברית אשר פלשה לעיראק הנהיגה ממשל צבאי במדינה, אך כסטודנטים לתקשורת רצינו לבדוק את יחסי הגומלין בין התקשורת בעיראק לבין הממשל האמריקאי ואת השינויים שחלו בתקשורת בעקבות הנוכחות האמריקאית.
שאלות המחקר: מהם השינויים בהתרחשו בפני התקשורת בעיראק בתקופה שלאחר נפילת משטרו של סדאם חוסיין בסוף שנת 2003 ?
האם ניתן לזהות בתקשורת בעיראק מעבר ממודל תקשורתי אחד למודל תקשורתי אחר לפני הפלישה ולאחריה ?
ארצות הברית ביקשה להביא לעיראק דמוקרטיה. נהוג לחשוב על התקשורת כעל כלב השמירה של הדמוקרטיה וכאחד הכלים המחזקים דמוקרטיה. שאלות המחקר תסייענה לנו לבדוק האם השינויים שעברה התקשורת בעיראק נוכח הפלישה האמריקאית אכן מכוּונים לדמוקרטיה, והאם המדיניות שהפעילה ארצות הברית כלפי התקשורת בעיראק אכן עולה בקנה אחד עם יסודות הדמוקרטיה.
השערות המחקר: בעקבות פלישת ארצות הברית לעיראק חלה פריחה בתקשורת העיראקית, והחלו להופיע עיתונים וערוצי תקשורת חדשים.
לא ניתן לזהות בתקשורת בעיראק מעבר ממודל תקשורתי אחד למודל תקשורתי אחר לפני ואחרי פלישת ארצות הברית. התקשורת בעיראק אשר הייתה כפופה לסדאם חוסיין השתייכה למודל האוטוריטרי בתקופת שלטונו, ונשארה תחת מודל זה גם לאחר פלישת ארצות הברית, תחתיה הוכפפה. השערה זו יונקת מטענת עיתונאים עיראקים הטוענים כי החופש התקשורתי השורר כיום בעיראק הוא אינו אלא "אותה אדרת בשינויי גברת" ואינו מהווה חופש תקשורתי אמיתי. לטענתם ארצות הברית משתמשת בכוחה  ובעוצמתה לניצול התקשורת לצרכיה. דהיינו,  התקשורת העיראקית לא חדלה להוות שופר לביטוי עמדות השלטון, והשינוי היחיד הוא בזהות האחוז בשופר.
  שיטת המחקר:
העבודה תסקור את תקופת שלטונם של מפלגת הבעת' ושל סדאם חוסיין ותבחן את השלטון הרודני וחוקי הצנזורה הנוקשים שהוטלו על התקשורת העיראקית לכל סוגיה. לאחר מכן תבחן העבודה את התקופה החדשה אשר בפניה עומדת התקשורת העיראקית כיום, ותבחן דעות שונות הנוגעות למצב התקשורת בעיראק, המגבלות תחתיהן היא נתונה היום וטיב חופש הביטוי הניתן לה. ייעשה ניתוח תוכן של מקורות ראשוניים ומשניים.