תוכן עניינים
נושא                                                                                             עמוד פתח דבר                                                                                                          1
פרק 1
                                                                                                             2-5
מבוא רקע המחקר מטרות המחקר השפעת תהליך השיוני על המורה בביה"ס היסודי פרק 2                                                                                                            6-12
שינוי בחינוך מאפיינים הקשורים בפרט בתהליך השינוי התנגדות לשינוי מטאפורות בפרספקטיבה הסדר החברתי בתהליך השינוי פרק 3                                                                                                         13-20 השיטה מושג השינוי כפי שרואות אותו המורות השונות השפעת שינוי אפשרי על הקולגיאליות השפעת תהליך של שינוי על יחסי מורה-מנהל השפעת תהליך של שינוי על יחסי מורה-תלמיד השפעת תהליך של שינוי על התערבות הורים פרק 4
                                                                                                           21-22
סיכום ביבליוגרפיה                                                                                                  23  פרק 1: מבוא
רקע המחקר       קצב השינויים הפוקדים אותנו בעידן הנוכחי מהיר ביותר. שינויים אלה מחייבים את החברה למצוא פתרונות לאתגרים החדשים, ובכלל זה אתגרים בתחום החינוך. ההתמודדות עם האתגרים והשינויים המתרחשים בחברה מותנית בהיערכות מתאימה של מוסדות החינוך כארגונים. ( שרן-שחר,
1 990) טכנולוגיות המידע והתקשורת מהוות חלק בלתי נפרד מכל תחומי החיים – התעשייה, הכלכלה, הרפואה, חיי היום יום, התרבות והפנאי. חדירה מואצת זו של המחשבים והתקשורת לא פסחה גם על תחום החינוך.
תכניות הלימודים מושפעות מגורמים שונים ביניהם אקלים פוליטי, חברתי, כלכלי, תרבותי, חינוכי, פסיכולוגי וטכנולוגי. לאירועים היסטוריים בעולם משקל רב בכיווני התפתחותן של תכניות לימודים (אדן 1991, בן פרץ וזיידמן 1986). לדוגמא, מלחמות העולם העלו את קרנן של מקצועות הטכנולוגיה על פני ההומניסטיקה, למלחמה הקרה נודעה חשיבות רבה בהתייחסות תכניות הלימודים לצורכי המדינה וכו'. אחת הדוגמאות הבולטות להשפעת השינויים הטכנולוגיים על תכניות הלימודים היא ניסיון השילוב בין הטלוויזיה לתכני הלימוד, ניסיון שנבע מההנחה לפיה התלמידים הצעירים חשופים למדיה זו שעות רבות, מכירים את שפתה וסמליה.
מכאן שוער שהתלמידים יצליחו ללמוד ולהפיק תועלת מן הצפייה בסדרות חינוכיות. בבסיס הרעיון עמד הרצון לחבר בין כלי מוכר ואהוד על הילדים ובין תכנים לימודיים. כיום ניתן לומר כי ניסיון זה לא כל כך שינה את פני החינוך.
לפיכך, מערכת החינוך המבקשת להיענות לדרישות חברתיות ולהתאים את עצמה לרוח הזמן, עומדת בפני הצורך לשנות קונספציות, מבנים ודרכי הוראה.
כיום, נתפס השינוי כתהליך נורמטיבי, אינטגרלי למערכת, שרק באמצעותו ניתן לצמוח ולהתפתח ( פוקס, 1995).
      שינויים אלה הם חלק הכרחי ובלתי נפרד מהמאמץ המתמשך להסתגל לתנאי הסביבה שבמחציתה הבריות מתפקדים על מנת להגדיל את סיכויי ההישרדות שלהם לטווח ארוך. שינויים ארגוניים משקפים אף הם חלק מהמציאות העכשווית של חיינו ובאמצעות השינוי הארגון מגיב לתמורות המתרחשות בתנאים השונים של הסביבה החיצונית או הפנימית בתוכה הוא מתקיים. שינויים באים לידי ביטוי במאפיינים המבניים, התפקודיים והתרבותיים של הארגון.
בית הספר נתפס היום כגוף שתפקידו להכשיר את התלמידים לתפקוד ולעבודה בחברת הידע ,על כן עליו להפגיש אותם עם כלים טכנולוגיים שיקלו עליהם בעתיד.
כמובן כל שינוי החל במסגרת הבית ספרית חייב לקחת בחשבון את האוכלוסייה הלומדת, המורים, המסגרת הבית ספרית, החברה והנכונות לשיתוף הפעולה עם החלת השינוי.
מטרות המחקר:
      מרים בן פרץ (שהיתה ראש בית הספר לחינוך באוניברסיטת חיפה) מדברת על "מטרות".  והרחיבה  יותר על המונח "מבנה הדעת" / אפיסטמולוגיה. היא טוענת שמי שמלמד מקצוע חייב להבין את המבנה של המקצוע הזה. היא מביאה את כל מי שאי פעם דיבר על הנושא.
היא טוענת שלכל מקצוע יש מבנה פנימי אינטלקטואלי משלו, ומי שמלמד את המקצוע צריך להבין את זה. למשל בהיסטוריה; בכיתה נמוכה מלמדים עובדות. זה מתאים לשלב ההתפתחותי, אך למעשה זה לא היסטוריה. אבל למעשה צריך לדעת שיש מספר גישות להיסטוריה כדי ללמד זאת כפי שצריך. למשל ש"המקום" מכתיב את העובדות מול תפיסה האומרת ש "אידיאולוגיה" מכתיבה את מה שקורה. כולם מביאים דברים אישיים לסיפור היסטוריה.
      בגלל זה בעצם לומדים באוניברסיטה כדי להכיר את האפיסטמולוגיה של המקצוע אותו מלמדים.
מרים בן פרץ הרחיבה וכתבה על  התיאוריה המפורסמת (הספר פוטנציאל קוריקולרי). היא טענה שיש בכל דבר פוטנציאל קוריקולרי / אפשרות קוריקולרית.
הוגים לפניה אמרו שפיתוח תוכניות לימודים צריך להתרחש בבית הספר, כלומר תוכניות בית ספריות. היא אמרה שכל מורה צריך לראות את הפוטנציאל בכל דבר. המקור הטוב ביותר לקוריקולום הוא חוויות וגם חומרים, ולכן כל מורה וכל בית ספר צריך להשתמש בפוטנציאל בחומרים האלו וללמד לפי זה בבית הספר שלהם.