תוכן עניינים
מבוא .עמוד
3 רקע …עמוד5
זיהוי נכון של זירת התחרות לפי המודל של פרקר –..עמוד
1 1
ניתוח סביבה חיצוני -…עמוד
1 4
מיפוי מתחרים .עמוד
1 6
הערכות כמכת מנע אל מול המתחרים –…עמוד
1 7
הערכת כוונת המתחרים ..עמוד
2 1
שאלות מפתח להערכת כוונות מתחרים –.עמוד
2 2
ניתוח באמצעות מודל  הערכת מקדמי תחרות .עמוד
2 3
בידול המותג …עמוד
2 7
שרשרת הערך (פורטר) -עמוד
2 7
הערכת תחרות פוטנציאלית –..עמוד
2 8
גורם הראשוניות –…עמוד
2 9
הרתעת תחרות פוטנציאלית –..עמוד
3 0 יתרונות והתמודדות מול מתחרים …עמוד
3 1
בחירת מתחרים טובים -עמוד
3 2
שיתוף פעולה עם מתחרים עמוד
3 3
מודל S.W.O.T –..עמוד
3 4
סיכום –…עמוד
3 7
ביבליוגרפיה -עמוד
3 9
נספח מספר 1 –שאלון -עמוד
4 1
נספח מספר 2- פלטי SPSS –…עמוד
4 4
מבוא
לימודים גבוהים מהווים היום שלב כמעט הכרחי בחייהם של צעירים ומספר הסטודנטים הולך וגדל בהתמדה.
בעשרים השנים האחרונות חלו שינויים במבנה החברה הישראלית ובערכיה. מערכת ההשכלה הגבוהה השתנתה גם היא ונעשתה דמוקרטית יותר והטרוגנית – הן מבחינת התחומים הנלמדים והן מההיבט של הרכב הסטודנטים הלומדים במערכת זו (אברהמי, דר וגץ, 1999). ככל שהתרבו המוסדות להשכלה גבוהה, גדל פער הריבוד ביניהם, ובין אוניברסיטאות ומכללות שונות (Yogev,
2 000). מערכת ההשכלה הגבוהה בישראל נתפסת, על ידי המועצה להשכלה גבוהה כמורכבת משני רבדים של מוסדות: "הרובד הראשון" המורכב מהאוניברסיטאות, ו"הרובד השני" של המכללות (הרשקוביץ,
1 997). מובן שבכל רובד ישנם הבדלים בין המוסדות השונים. בתחילת שנות ה-90 הוחלט להרחיב את ה"רובד השני" על ידי מתן הכרה אקדמית לחלק מהמכללות. מערכת המכללות הנוכחית כוללת מכללות המתמחות בתחומי מקצוע מוגדרים, מכללות אזוריות ומכללות פרטיות (בולוטין-צ'אצ'אשווילי ואחרים, 2002).
בכל המוסדות להשכלה גבוהה ישנו ביה"ס למנהל עסקים/ ניהול וכלכלה, ולכן התחרות בין המוסדות גדולה, ישנם מתחרים ישירם למכללת נתניה (מכללות הדומות לה ביותר), אך ישנם גם מתחרים עקיפים , סמויים ופוטנציאליים.
מנהל עסקים הינו תואר המבקש להכשיר את בוגריו למשרות ניהול במסגרות עסקיות שונות. הסטודנטים לומדים להכיר תחומים מרכזיים בעסקים, לנתח בעיות עסקיות וליישם את הידע שצברו בלימודיהם בהתמודדות עם העולם העסקי. במילים אחרות, הם לומדים את הצדדים התיאורטיים של הניהול, ואינם רוכשים מיומנויות ניהוליות.
בעוד מנהל עסקים נלמד בעבר בעיקר בתואר שני, כהכשרה ניהולית לבעלי מקצוע, כיום ניתן ללמוד נושא זה במסגרת התואר הראשון במוסדות רבים ברחבי הארץ. בחלק מהמוסדות נקרא המסלול מנהל עסקים ובחלק ניהול. בהכללה גסה ניתן לומר שתואר במנהל עסקים יהא חד – חוגי, ויכלול כמות נכבדה של לימודי כלכלה, ואילו תואר בניהול יהא דו – חוגי, באופן שבו ניתן לשלבו עם מקצועות אחרים חוץ מכלכלה. שילובים פופולאריים של ניהול עם המקצועות כלכלה, חשבונאות, מחשבים, משפטים ופסיכולוגיה.
הכרת הסביבה התחרותית חשובה מאוד לצורך תכנון שיווקי יעיל. על הארגון להשוות בהתמדה את מוצריו, מתחריו, ערוצי השיווק, ההפצה ופעילות קידום המכירות שלו לאלה של מתחריו.
בניתוח הסביבה התחרותית נערכת השוואה של מוצרים, שירותים או תהליכים של הארגון, לאלו של המתחרים הישירים שלו. במסגרת הניתוח נבחן מעמדו של הארגון בסביבה העסקית או בתעשייה שבה הוא פועל. היות שבתעשייה ננקטים שיטות ותהליכים דומים לצורך אספקת מוצרים ושירותים, ניתן לשלב בארגון שיטות ותהליכים טובים יותר שזוהו אצל המתחרים במסגרת ניתוח הסביבה התחרותית. מאידך, ניתן לזהות יתרונות תחרותיים הנגזרים מתהליכים ייחודיים לארגון. יש לציין כי ארגונים עשויים להיכשל בניתוח מסוג זה אם לא ערכו ניתוח פנים-ארגוני מעמיק. יתר על כן, מתחרים ישירים אינם נוטים לחלוק במידע וקיים קושי להשיג נתונים הנוגעים למתחרים.
ניתוח המתחרים עוזר לנו להכיר את החוזקות  והחולשות של המתחרים  וע"י כך לבנות את היתרון התחרותי שלנו מול המתחרה. היתרון התחרותי שלנו מבדל אותנו מהמתחרים, בעיקר בשוק שהוא רווי  והמוצר הסופי זהה.
מטרת העבודה הינה לנתח ולהשוות בין המוסדות המתחרים המציעים בתי ספר למנהל עסקים (מכללת נתניה, המרכז הבינתחומי, המרכז האקדמי רופין, המכללה למנהל, הקריה האקדמית, אוניברסיטת חיפה ואוניברסיטת בר אילן), לחקור ולדעת אותם מהסיבה הפשוטה שכל אחד מהם משפיע באופן ישיר על הצרכן הסופי וכדי ליצור יתרון תחרותי מתמשך, עלי לבדל עצמי מהם תוך ניתוח המידע.