קבוצות טרור מחזיקות בתפיסות אידאולוגיות שמתפתחות מקונפליקט במציאות, אשר מקבלת משמעות של מציאות מאיימת. עבודה זו עוסקת בטרור היהודי (קרי, המחתרת היהודית) ובטרור הפלסטיני ומדגישה את נקודות הדמיון והשוני ביניהם. בחלקה הראשון של עבודה זו שני צירים אנליטיים עיקריים: אידאולוגיה טוטלית לעומת תפיסת מציאות טוטאלית. בשני צירים אלה ייחקרו מרכיבים פסיכולוגיים חברתיים, רמת הדה-לגיטימציה ומאפייני קבוצת הטרור.
חלקה השני של העבודה עוסק בקבוצות הטרור היהודי, אשר לו שלושה זרמים עיקריים: זרם ויג'לנטי, זרם אנטי-קולוניאלי והזרם הדתי משיחי, בדמותו של גוש אמונים והוא עוסק גם בטרור הפלסטיני, תוך הצגת המשתנים אשר מייצרים את האידאולוגיה שמחזקת את קבוצות הטרור השונות.
ביבליוגרפיה אורון, י. טייסי ה"קאמיקזה" היפנים כמודל פסיכולוגי לניתוח "פיגועי התאבדות" באזורנו, האוניברסיטה העברית, המכון לקרימינולוגיה, 2003 (דו"ח מחקר). עמ' 7-10, נספח ב'. גל- אור, נ. (1990), המחתרת היהודית:
טרוריזם שלנו, פרק 6. יפה, אהרון (2002); "ג'יהאד עד מוות – המניע הדתי". בתוך נתיב, גליון 4-5 תשרי תשס"ג, עמ' 87-88. קורץ, ע. (עורכת) טרור איסלאמי וישראל (1994). עמ' 23-
5 , 32-37, 107-112, 119-123, 139-146, 152-153, 157-162, 181-186, 204-206. רובינשטיין, ד. מי לה' אלי: גוש אמונים, תשמ"ד. עמ': 38-45, 88-97. רודיק, י. "המחתרת היהודית" בין גוש אמונים ותנועת הגאולה, עבודת מ"א, 1987. עמ' 44-57, 93-100. שי, ש. השאהידים – האיסלאם ופיגועי ההתאבדות, 2003. עמ' 29-34, 41-47, 59-61, 201-206. שפריצנק, אהוד (1986). איש הישר בעיניו – אי ליגליזם בחברה הישראלית. תל אביב.
הוצאת הקיבוץ הארצי, השומר הצעיר. Abu – Nidal (1986): The Palestinian goal Justifies Terrorism.
Hoffman, Bruce. 1998. Inside Terrorism , Columbia University press, New- York.
Hilgard, E (1987), Introduction to psychology. McCauley C.R. & Segal M.E., Social Psychology of Terrorist Groups Rapoport DC (1987), Why does Religious Messianism Produce Terror? Taheri A. (1987). Holly Terror: The inside story of Islamic Terrorism, Appendix: A. C.