תוכן עניינים
מבוא –…  עמ' 2
חלק א': "השווה הכתוב אשה לאיש לכל דינים שבתורה".. האמנם? א. המקור   עמ' 3
ב. הגדרת המונח "שררה בישראל" –.
עמ' 5
ג. נשים מנהיגות -.  עמ' 5
ד. "בזכות נשים צדקניות"- כוחה של מרים –..  עמ' 6
ה. דבורה הנביאה- "הוראת שעה" או לכתחילה? –   עמ' 6
ו. שלומציון המלכה- מינוי וירושה –.
עמ' 7
ז. המדינה המודרנית- שלטון העם כשיקול להיתר –  עמ' 9
חלק ב': מחלוקת הרב קוק והרב עוזיאל בדבר מתן זכות בחירה לנשים.
א. הרקע
למחלוקת   עמ' 10 ב. שיטת הרב קוק ..  עמ' 10 ג. שיטת הרב עוזיאל –…  עמ' 13
חלק ג': "יש שכר לפעולתך"- פסק הדין בפרשת שקדיאל א. "והנה היא לאה"   עמ' 16
ב. תגובות בעקבות פסק הדין ושיקולים נוספים בנושא חברות נשים במועצה דתית    עמ' 18
סיכום —    עמ' 20 בבליוגרפיה –
עמ' 22
מבוא
סיפור הבריאה מלמדנו "ויברא אלוהים את האדם בצלמו, בצלם אלוהים ברא אותו, זכר ונקבה ברא אותם". התורה משתמשת בלשון יחיד, "ברא אותו", למרות שמדובר על רבים אלא שזה רמז לאחד שהוא שניים. שוויון מוחלט. זוהי נקודת המוצא של המין האנושי והיהודי: השוויון.
מזה כמה דורות החל המאבק על שוויון זכויות, שוויון בין הבריות ושוויון בין המינים. האמנציפציה באה לתקן עולם, וליצור את השוויון.
מועטות הן הנשים אשר תפקדו בתפקידים ציבוריים לאורך ההיסטוריה היהודית.
בספר שופטים פרק ד' פסוק ד' נאמר: "ודבורה אשה נביאה אשת לפידות היא שפטה את ישראל בעת ההיא". אשה נוספת שהנהיגה את ישראל הינה שלומציון המלכה אשר מלכה בשנת 76
לפנה"ס.
סוגיית נשים בתפקידים ציבוריים נידונה בפן ההלכתי שבה ופחות בפן המעשי עקב תפיסת העולם הוירוצנטרית, גישה המעמידה את הגבר במרכז, שרווחה בקרב מדינות והוגי הדעות בעולם העתיק. גישה זו גרמה למצב שבו היה נדיר למצוא נשים בתפקידים ציבוריים בכל ההיסטוריה של האנושות. הזכות לבחור ולהיבחר הוענקה לנשים בבריטניה רק לאחר מלחמת העולם הראשונה (1918), וזאת בשל העובדה שנשים לקחו חלק פעיל בתפקידים ציבוריים ובמלחמה, עקב המחסור בגברים במהלך המלחמה.
תמורות אלו במעמד הנשים בעולם בכלל ובבריטניה פרט השפיעו רבות על סוגיית מעמדן של הנשים בעם ישראל ויחס היהדות אליהן. מה גם שלאחר המלחמה ארץ ישראל הייתה תחת השלטון הבריטי אשר הבטיח שלטון יהודי עצמאי בארץ ישראל כפי שפורסם בהצהרת בלפור בשנת 1917.
שאלת זכותן של הנשים בארץ ישראל לבחור ולהיבחר נידונה על ידי פוסקים רבים בארץ ובחו"ל בתחילת המאה העשרים ועד לתקופתנו בעקבות בג"ץ שהוגש ע"י הגב' לאה שקדיאל, אשר חפצה להיבחר למועצה הדתית בירוחם.
הרב עוזיאל כותב בפתיחה לתשובתו ש"שאלה זאת הייתה לסלע המחלוקת בארץ ישראל ומפניה הזדעזעה ארץ ישראל כולה. וכרוזים ואזהרות, חוברות ומאמרים נתפרסמו חדשים לבקרים…" בעבודתי זו אבקש לבחון את מהותן ומקורותיהן של מגוון העמדות הננקטות מצד חכמי ההלכה בימינו כלפי בחירתן ומינויין של נשים לתפקידי מפתח במגזר הציבורי, תוך סקירה הסטורית של הנושא למן תקופת המקרא ועד ימינו.