ההבדל בין ברח לנס במקרא - עיון סמנטי סגנוני

סוג העבודה
מקצוע
שנת הגשה 2005
מספר מילים 5401

תקציר העבודה

                                  בין ברח לנס                        בספרים המוקדמים במקרא                               עיון סמנטי-סגנוני                                          מוגשת                                    בסמינריון                         פרקים בלשון המקרא (12-410-01
)                          חשוון תשס"ו                            אוקטובר 2005
מבוא — 3
רקע תיאורטי — 3
הסמנטיקה המקראית — 3
בין ברח לנס- מילונים ופרשנויות — 5
שאלת המחקר ומתודה –. 7
כלי המחקר -.. 8
ההקשר הספרותי -.. 8
הקשר נסיבתי וסגנוני לפי הספרים –… 11
הגישה המבנית — 17
ההקשר התחבירי סמנטי –. 19
מקורות נוספים -… 22
העברית המקראית המאוחרת . 22
בין הבריח להניס .. 23
אטימולוגיה — 23
סיכום -. 24
ביבליוגרפיה –.. 26
מבוא
רקע תיאורטי הסמנטיקה המקראית עיקר המחקר של הסמנטיקה המקראית נעשה תחילה על ידי תיאולוגים, בפרט  מאסכולת התיאולוגיה המקראית. עיקר עבודתה  במילונו  של ג'י קיטל, שחלק ממאמריו תורגמו לאנגלית. מילון זה בפרט והאסכולה התיאולוגית "זכו" לביקורת מצד באר'  שטען שהאסכולה התיאולוגית נתפסה למשעות התיאולוגית של המילה וראתה אותה כמשמעות הפשוטה והכללית של המילה, ולא התייחסו לראיות הלשוניות. כמו כן הוא ציין שלא היה להם מספיק ידע בשפה העברית, ועיקר עבודתם הוא ספרותי ולא לשוני, אך באר לא הציב מתודה בלשנית חדשה במקום זו התיאולוגית. את תפקיד זה תפסו כמה חוקרים, אמנה כמה מהם.
רבין  הבחין בין חוקרים דוברי עברית לאחרים. לדעתו מחקר סמנטי חייב להיעשות על ידי דובר השפה, כמו כן הוא ראה צורך בהשוואה בין העברית המקראית לעברית של ימינו. המילון בעיניו הוא כלי פרימיטיבי למדי, שכן הוא דן  במילים בסדר מקרי, משום כך יש חשיבות רבה למחקר המבני, הרואה ערך בעובדה לשונית, רק אם היא מעומתת עם עובדות לשון אחרות, כך גם משמעות המילה, בשפה אחת יכול להיות מסמן אחד לשתי משמעויות, ואילו בשפה אחרת יכולים להיות לה שני מסמנים, כלומר הלשון מחלקת את המציאות לסימנים שרירותיים ואינה מקבילה למציאות. רבין מציין את מינוח של טרייר, השדה (feld ) הסמנטי למילים המחלקות ביניהן שטח מציאות מסוים, השדה הסמנטי  מאפשר לפיו סידור סטרוקטוראלי של המלים, בנוסף לשדה, רבין מציין את תחליפו, התזאורוס, המחלק מלים לפי שטחי חיים.  יש חשיבות רבה לאוסף של ערכים סמנטיים משותפים הכוללים גם ביטויים ולא רק תיבות בודדות, הוא מציין את בעיית היחס בין פרשנות לסמנטיקה. הפרשנות והסמנטיקה עובדות בכלים דומים, אך הפרשנות מוסיפה לכלים הסמנטיים, גם אטימולוגיים.  הסמנטיקה ההיסטורית (מעתקים סמנטיים) מרסנת את האטימולוגיה, כיוון שזו עוסקת בשינויי המשמעות ממקור המילה. הסמנטיקה הסינכרונית יכולה לעזור בהבחנה בין משמעות השורש למשמעות המילה. הפרשנות לעתים קרובות קובעת את משמעות המילה לפי השורש, כאשר למעשה המילים הן המציאות הלשונית היחידה. רבין רואה חשיבות רבה ביחס בין הסמנטיקה, האטימולוגיה והפרשנות, שרק בראייה כוללנית של שלושתן יהיה ניתן להגיע למתודה בטוחה.