תיאור ההקבלה בין תכונות הרועה לתכונות המנהיג

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 7360
מספר מקורות 7

תקציר העבודה

בס"ד קוים לדמותו של רועה הצאן בתנ"ך, ולשימוש בדמות זו כמשל למנהיג תקציר עבודה זו סוקרת את דמויות הרועים המובאות בתנ"ך החל מהרועה הראשון- הוא הבל, בנם של אדם וחווה.
בעבודה מתוארים  אורחות  החיים הקשים של רועי הצאן, אישיותם , כישוריהם , מאבקיהם ההדדיים על שטחי מרעה ומקורות מחיה ועוד.
עיקר העבודה,   הוא  השימוש בדמות הרועה כמשל למנהיג.
הרועה הטוב והנהגותיו כמשל למנהיג הנבחר , והרועה המתעה והרשלן כמשל למנהיג שאינו ראוי.
לאורך כל העבודה מובאות אסמכתאות ומקורות מהתנ"ך.
קריאה נעימה ומועילה! תוכן נושא                                                                                            עמוד הקדמה –
1 תקציר —
2 מבט על מושגים – 4
רועה הצאן הראשון 5
המאבק בין רועים נודדים לחקלאים יושבי קבע 5
מריבות בין רועים על מקורות מים ושטחי מרעה — 6
מאבק הרועים בחיות טרף להגנת צאנם — 7
חיי הרועים בקרב משפחותיהם — 7
מפגשים וחיי חברה ליד הבאר 8
חיי סבל ומצוקה — 9
היחס החיובי אל הרועה ואל רעיית הצאן בתקופת הנביאים – 10 היחס השלילי כלפי הרועה וצאנו בתקופות שונות 12
היחס אל העזים — 13
היחס אל הכבשים 14
ישראל נמשלו לצאן — 16
דימוי המנהיג כרועה 16
הרועה הנבחר – 17
הביקורת על הרועה המתעה – 18
הרועה הטוב — 19
סיום –
2 1
בבליוגרפיה
2 2  –
2 – תקציר עבודה זו פותחת בסקירה של מאפייני החיים של  רועי הצאן החל מהרועה הראשון – הבל, בנו של אדם הראשון, דרך אבות האומה מלכים ונביאים, בתהליך התהוות עם ישראל בארצו.
העבודה יונקת את מקורותיה בעיקר מספר התנ"ך  ומדברי חז"ל שבתורה שבעל – פה.
לכאורה, נדמה כי חיי רועי הצאן בכל הדורות היו חיים של שלווה, שוויון נפש, התנתקות מהמולת ההמון ורוגע אינסופי… אולם לא כך מתברר תוך כדי למידה של אורחות חיי הרעים במקורות ישראל. אנו למדים כי היו לרועים חיים קשים ולעתים אפילו קשים מנשוא! בסקירת הקווים העיקריים המאפיינים את חיי הרועים ניווכח כי היו לא מעט מאבקים  בין  רועי הצאן לבין החקלאים יושבי הקבע, ולא חסרו מריבות בין הרועים לבין עצמם על מקורות מים ושטחי מרעה. בנוסף התמודדו הרועים כנגד חיות טרף ופגעי מזג האויר…ועוד ועוד… בהמשך , יתואר היחס אל הרועה ואל צאנו בתקופות שונות .
נתוודע אל הכישורים הרבים שאפיינו את הרועים – "פשוטי העם" – שהיו פרי ההתמודדות הקשה שלהם והשרדותם במילוי תפקידם, ונמצא הצדקה לדימוי הרועה הטוב למנהיג הרצוי, ע"י בורא עולם, ולהפך, דימוי הרועה המתעה את צאנו למנהיג שאינו ראוי להנהיג את עמו.