החברה הישראלית מורכבת ממספר רב של מגזרים ביניהם חרדים, ערבים, דתיים לאומיים, צברים,ועולים חדשים, למראית עין נראה, שזוהי חברה רב תרבותית ופלורליסטית, אך כידוע, אין זה כך. המגזר החילוני צברי, משליט את ערכיו על המגזרים השונים שהולכים שבי אחריו, ובעצם אנו הופכים בתהליכי הגמוניה לחברה חד תרבותית, נושא זה חיזק בי את הרצון לחקור את אחד המגזרים ולבדוק האם הנחה זו אכן מתקיימת במציאות בת ימנו, לשם כך בחרתי להתמקד במגזר הדתי לאומי, שבו מתרחש תהליך פרדוכסלי, מצד אחד התרבות הישראלית- חילונית משליטה את ערכיה בתהליכי הגמוניה רבי שנים, ומצד שני ישנה נטייה חזקה להתחזקות בתחומים רבים של החיים, ציבור זה נמצא באמצע הקוטביות ומנסה למצוא לעצמו את הנתיב הנכון והמתאים ביותר לאמונותיו, מנהגיו וערכיו. לצורך כך אבחן את ערכי החברה הדתית לאומית ביום חגה, החתונה, ואבדוק האם החברה החילונית, צברית בארץ, אכן הצליחה להשריש את ערכיה ומנהגיה ביום זה, או שעדין ישנה התבדלות של מגזר זה בסמליות הטקס ובמנהגיו.
בפרק הראשון, אסקור על פי הספרות המחקרית  את מהותם של פסקי הזמן ומשמעות הטקסים לבני האדם,בעוד הטקסים שאינם מורכבים, אינם דורשים שינוי ברמת תפיסת המציאות, הסטאטוס והתחושה הכללית של האדם, הטקסים מורכבים זקוקים לשינוי הזה, דוגמא לטקס מעבר המשנה את התחושה הכללית של האדם ואת הסטאטוס בו הוא נמצא וכן אסביר אלו סוגי טקסי קיימים ולבסוף אתמקד בטקסי מעבר.
בפרק השני אתמקד בטקס החתונה, שמהותו סמל לניתוק בני הזוג מהוריהם והתחלה של עמידה בפני עצמם. טקס החתונה הוא רגע המעבר לעצמאות מלאה והפיכה ליחידה משפחתית חדשה, בנוסף טקס החתונה הוא טקס מנבא, המספר על אלפי חיים שעוד יבואו ויתמזגו, מכל הטקסים המוכרים לנו הוא ללא ספק המעודד ביותר כי הוא מכיל הבטחה של המשכיות ושל יציבות ומשם אדגים את המנהגים והערכים הבאים לידי ביטוי בחתונות של דתיים לאומיים. בפרק השלישי אבחן את יחסי דת מדינה במדינת ישראל והאם ערכי ההגמוניה של החברה היהודית חילונית הדומיננטית אכן מנחילות את ערכיהן על המגזר הדתי לאומי, שהינה תרבות השוליים האם ישנו תהליך דו סטרי וגם החברה החילונית ממזגת בתוכה ערכים ומנהגים השאולים מהתרבות של מגזר זה. האם ישנו תהליך הגמוני או שמא זהו תהליך שכל מגזר בחלוף הזמן והמעבר בין הדורות עובר.
בפרק הרבעי אדון במתודולוגיה, מהי שאלת המחקר, מי הם הנחקרים ולמה בחרתי באוכלוסיה זו, וכן מדוע בחרתי בשיטת מחקר של ראיונות פתוחים, המשלבת  ספרות מחקרית, שתעמיק את המידע על ערכי החברה הדתית לאומית בעבר. ולבסוף אנסה לעמוד על חסרונות ויתרונות של השיטה. בפרק החמישי אציג את ממצאים על ידי טבלה, על פי מס' קריטריונים המשקפים את הלך התקופה כיום, קריטריונים אלו ינסו לשקף האם חברה זו עברה שינוי במנהגים הנערכים בחתונה, על פי אותם קריטריונים במנהגים שהיו נהוגים בתקופות שונות בעבר כפי שהצגתי אותם בפרקים הקודמים. בפרק השישי אדון בממצאים אלו על פי סיווגם למוקדי זמן, מהות ומערכת הסמנים בחתונה, וכן אנסה לנתח את משמעותם, ומממצאים אלו אנסה להבין האם ציבור זה מושפע מערכים שהנחילו לו מחנכיו, בהם הוריו ומערכת החינוך הדתית או להבדיל האם ערכים אלו שאובים יותר ויותר מהחברה החילונית הצברית, שמצליחה להנחיל את ערכיה בחברה זו, ואנסה להתמקד בסמלי הסטאטוס בחתונה ואבדוק האם ההגמונה החילונית צברית בארץ אכן משפיעה על ערכי החתונה אצל הציבור הדתי לאומי.
בפרק האחרון ארשום את מסקנותיי לגבי מחקר זה ואראה שאכן בחלוף השנים השינויים העיקריים שחלים במנהגי טקס הנישואין הם בעיקר עקב השפעה של המגזר החילוני ואכן ישנה שליטה הגמונית של החברה החילונית הצברית על הציבור הדתי, עקב התקרבותם של בני המגזר לחברה החילונית בתקופת החתונה, ואראה כיצד בתקופה קצרה זו ניתן להשריש ערכים, שבחלקם מנוגדים לערכים ולמנהגים שהיו ידועים למגזר זה עד כה ובמקביל לבטל ערכים אחרים שהיו מושרשים עד כה, תהליך נוסף שאנסה לחקור את מהותו, הוא  תהליך החיבורות  שנפגע עם מעבר של כל דור, למרות שישנם טקסים, הנערכים באופן קבוע ובמחזוריות לאורך השנים, משמעותם ומקורותיהם אינם ידועים לעורכי הטקס והם נוהגים בטקס ע"פ המוכר והידוע ללא ידע לגבי משמעותם של המנהגים ולכן ערכים אלו, שאינם מושרשים אצל זוגות צעירים נעלמים בחלוף השנים, ומנהגים חדשים באים בעקבותיהם תוכן עניינים
שער -.
1
תוכן ענייניים  
2
מבוא .
3-4
פרק 1 –סקירה ספרותית, טקסים וטקסי מעבר .
5-9
פרק 2 –טקס הנישואין במגזר הדתי לאומי –
10-15
פרק 3 – יחסי דת מדינה
16-18
פרק 4- מתודולוגיה —
19-20 פרק 5- ממצאים
21-22
פרק 6-דיון בממצאים –..
23-
5 סיכום
26-28
ביבליוגרפיה -.
29-30