בעבודה זו בחרתי לעסוק בספרו של ניל גיימן, "היום שבו החלפתי את אבא בעבור שני דגי זהב" (2001), באיורו של דייב מקיאן. הסיפור מנקודת ראותו של ליאם, ילד משועמם, בן לאב פאסיבי, ואם עובדת. יום אחד, מחליט ליאם, שהוא חייב להשיג את צמד דגי הזהב של חברו. כאשר הוא לא מוצא אף חפץ אותו ניתן להחליף בעבורם, הוא מחליט להחליף את אביו. כאשר אימו מגיעה הביתה, היא מכריחה אותו להחזיר את אביו. מרגע זה, ליאם ואחותו יוצאים במסע להחזיר את אבא, שמסתבר, כבר עבר הרבה ידיים. כפי שהעלילה עצמה נשמעת כאוטית ופנטסטית לחלוטין, כך גם האיורים במהלך הספר. בעבודה זו בכוונתי להראות כיצד האיורים נשארים נאמנים לעלילה האבסורדית הזו, ואף מוסיפים עליה, מימד שלאו דווקא קיים בטקסט. השימוש בטקסטורות שונות ומשונות, בפורמט של קומיקס, בקולאז'ים, בצבעים חמים לעומת קרים, בשילוב של טכניקות, כל אלה יוצרים עולם שונה, חדש, חסר גבולות, ולעיתים אף מפחיד. זהו עולם שלא היה מתקיים אם היה מסתמך אך ורק על הטקסט.
העבודה מנתחת את האיורים בספר לפי ארבעה תתי נושאים:
העולם שיוצר המאייר באמצעות קו, צבע וטכניקה הטקסט בפני עצמו, וביחס לתמונה זוויות ופריימים דינאמיות וקצב