תקציר הפסיכולוגיה החברתית היא תחום החוקר את השפעות הזולת על הפרט. כולנו חברים במספר קבוצות שמספקות לנו צרכים חברתיים ופסיכולוגים חשובים. בני אדם מחזקים את הקבוצה ועוזרים לה להשיג את מטרותיה כאשר הכללים מקובלים על הכל ונעשה בהם שימוש לטובת הקבוצה והפרט. "הקבוצה" היא אחד הנושאים הנחקרים ביותר בפסיכולוגיה חברתית.
מובאים לדוגמא שלושה מחקרים בנושא זה, העוסקים בקונפורמיות- מחקרו של סלומון אש, לכידות חברתית והשפעת הקבוצה על הפרט. לכל מחקר צוינו מהן חולשותיו ומהן חוזקותיו. בני אדם שונים זה מזה. המחשבות אינן ניתנות לקריאה, וההתנהגות לא מראה בהכרח את התחושות באופן מפורש. תוצאות ניסויים רבים מוטות כתוצאה מסיבה זו ובנוסף גם מגורמים חיצוניים שלא נמצאים תמיד בשליטת החוקר. חוזקותיו של מחקר, באות לידי ביטוי לרוב כאשר הוא נערך על מספר גדול של נבדקים ועל קבוצות שונות וכשמרבית המשתנים נמצאים בשליטת החוקר.
                 השפעת הקבוצה על הפרט הפסיכולוגיה החברתית היא תחום בפסיכולוגיה שחוקר את  השפעות הזולת על מחשבותיו והתנהגותו של היחיד (נדלר,1996).
אחד הנושאים הנחקרים בתחום הוא כאמור "הקבוצה". זוהי יחידה חברתית, בה לפחות 3 אנשים בעלי מטרה משותפת, המקיימים יחסי גומלין בניהם ושתופסים עצמם כחלק מאותה קבוצה. האדם הוא יצור קבוצתי כמו בעלי חיים רבים ונמצא באינטראקציה יומיומית עם אנשים אחרים (זיו,2001). התנהגות היחיד מושפעת מההקשר החברתי שבו היא מתרחשת.
עם היוולדו, תלוי הפרט בבני אדם אחרים, ורוב חייו עוברים בפעילות גומלין עם הזולת שתגובותיהם כלפיו קובעות רבים ממעשיו ותחושותיו (Atkinson et al,2003). כל אחד מאתנו חבר במספר קבוצות- משפחה, חברים, עבודה וכדומה. לעיתים הקבוצה מקשה עלינו לפעול בחופשיות ומגבילה אותנו. מדוע אם כך רוצה הפרט להשתייך לקבוצה? הקבוצה מספקת צרכים חברתיים ופסיכולוגים חשובים. כמו לדוגמא הצורך בתשומת לב, חיבה והתחברות חברתית.
הקבוצה היא בעלת "הכוח לשנות" וחזקה יותר מהפרט. היא משפיעה על דימוי הפרט בעיני עצמו ובעיני החברה. שייכות לקבוצות רבות ובעיקר ליוקרתיות, מעלה את ההערכה העצמית ואת הערכת הזולת לאותו פרט (להמן,2000).
בכל קבוצה קיימים כללים המכוונים את ההתנהגות בה. הכללים יכולים להיות גלויים או סמויים, ויוצרים נורמות חברתיות שבעזרתן פשוט יותר להחליט כיצד לנהוג ולנבא את התנהגות חברי הקבוצה האחרים. הנורמה החברתית עוזרת להסתגלות מהירה ולהיווצרות יחסים יציבים בין חברי הקבוצה. פעילות הנוגדת את הנורמה, תצטייר כחריגה ולעיתים אף סוטה, ותגרור תגובות שליליות מצד חברי הקבוצה. מסיבה זו, הרוב הנוהג בצורה מסוימת, עשוי לגרום ללחץ על המיעוט לפעול בהתאם לכללים מסוימים. המיעוט נכנע ללחץ, למרות שלעיתים מאמין שדרכו היא הנכונה, ומתנגד לעמדת הכלל. כך נוצרת קונפורמיות שבה אנשים משנים את התנהגותם או את תפיסותיהם כדי שיתאימו לנורמות הקבוצה. בצורה זו נשמר הסדר בקבוצה והיא נעשית מלוכדת. מחקרים רבים מצביעים על עוצמת הלחץ החברתי בהתנהגות הפרט. אחד מהמחקרים הידועים, הוא מחקרו של הפסיכולוג החברתי סולומון אש, שבדק את הקשר בין לחץ קבוצתי לקונפורמיות (זיו,2001). בניסוי, נכנס הנבדק לחדר בו נמצאים 15-7 משתפי פעולה עם הנסיין. חברי הקבוצה התבקשו לציין איזה מבין שלושה קווים אנכיים זהה לקו מסוים. המטלה הייתה פשוטה ולקחה והתוצאה הנכונה הייתה ברורה לחלוטין, והמשתתפים נדרשו לומר את תשובותיהם בקול רם. רק בשני הסבבים הראשונים ובשני האחרונים, ענו המשתתפים את התשובה הנכונה. מרבית הנבדקים נכנעו ללחץ הקבוצתי. רובם- אחד מכל ארבעה, ענו לפחות פעם אחת באופן שגוי ((Asch,1951 .לניסוי שערך אש ישנן מספר חוזקות ומספר חולשות אשר השפיעו על תוצאותיו. חוזקות הניסוי באות לידי ביטוי בכך שהמטלה הייתה פשוטה וקלה להבנה לביצוע. הנבדקים לא היו צפויים לעונש אם יסטו מעמדת הקבוצה. כמו כן-