בדיקת השפעת הלמידה השיתופית על הישגים לימודיים ותהליכי חיברות בבית הספר תוכן העיניינים מבוא – 1
פרק ראשון: סקירת ספרות – מצב המחקר – 4
1 .1. הוראה פרונטלית — 4
1 .2. שיעורים פעילים –. 5
1 .3. הקבוצה הקטנה –.. 5
1 .4. הלמידה השיתופית בקבוצות — 6
סיכום הפרק -… 8
פרק שני: מתודולוגיה 9
2 .1. מטרת המחקר 9
2 .2. שאלות המחקר –… 9
2 .3. משתני המחקר 9
2 .4. השערות המחקר –.. 9
2 .5. אוכלוסיית המחקר -.. 10
2 .6. כלי המחקר . 10
2 .7. הליך המחקר 10 פרק שלישי: ממצאי המחקר וניתוחם — 11
3 .1. ממצאי המחקר –.. 11
3 .2. ניתוח הממצאים — 16
3 .3. מגבלות המחקר –. 21
מסקנות, סיכום והמלצות למחקרי המשך 22
ביבליוגרפיה — 24
מבוא מטרת מחקר זה הינו לבדוק את השפעת שיטת הלמידה השיתופית על הישגים לימודיים וכן על תהליכי חיברות בבית הספר.
טענתנו היא ששיטת הלמידה השיתופית עדיפה על פני שיטת ההוראה הפרונטלית, הן מבחינת ההישגים הלימודיים והן מבחינת הקשרים החברתיים בין התלמידים בכיתה, כאשר סימוכין לכך ניתן למצוא במחקר העוסק בשיטות הוראה ותוצריהן.             ההוראה הפרונטלית היא השיטה הנפוצה ברוב הכיתות בארץ ובעולם. תפקידה ותכליתה של הוראה זו היא על פי רוב העברת מידע לימודי על ידי המורה לקבוצה גדולה של תלמידים. בעייתה של שיטת הוראה זו בכך שהכיתה מורכבת מתלמידים בעלי רמות יכולת שונות, אך רמת הלמידה וקצב ההוראה מופנים אל התלמידים המייצגים את הרמה הממוצעת של הכיתה, ופחות מכך לתלמידים הנמצאים ברמה גבוהה יותר או ברמה נמוכה יותר (שחר, 1986). מבחינת רמות היכולת, נוצר מצב שהתלמידים בעלי היכולת הגבוהה משתעממים ואינם רואים בבית הספר גורם המסוגל לתרום להם בהתאם ליכולתם. לעומתם תלמידים חלשים מבחינת היכולת אינם מצליחים להדביק את הקצב של הלמידה בכיתה והדבר יוצר אצלם פיגור גורף, כאשר הלימודים הנבנים נדבך על גבי נדבך אינם ברורים להם, כאשר חסרים להם נדבכים בסיסיים החיוניים להבנת ההמשך.             שיטת ההוראה הפרונטלית מתקיימת כאשר התלמידים ערוכים בשורות, פניהם אל המורה, הם חייבים לשבת בשקט, לא להלך בחדר ולהקשיב למורה. רעש ותנועה מפריעים לקשב, והפרעה זו גוררת עונש או איומים. יתירה מכך, התקשורת בכיתה היא לרוב חד-כיוונית, כלומר מן המורה אל התלמידים, ולעיתים דו-כיוונית, היינו בעת שמתפתח דיון והתלמידים נדרשים להגיב.
תקשורת בין התלמידים לבין עצמם נתפסת כהפרעה למהלכו התקין של השיעור (לוי, 1998)             מערך זה של התלמידים בכיתה, כופה עליהם בידוד חברתי בעת הלמידה. האופי הקבוצתי של הכתה מטשטש, כאשר ללומדים בה אסור להתקשר עם זולתם אף לא למטרות שהן על טהרת הלימוד. למרות שהתלמידים מוקפים ברבים מבני גילם היושבים סמוכים זה לזה, הרי שהם שרויים בבדידות כפויה. אין להם קשר זה עם זה כאשר הם "לומדים". הקשר החברתי נשמר למצבי משחק המנותקים, בזמן ובמקום, מן הלמידה. יוצא, שכיתת תלמידים גדולה הופכת לאוסף של יחידים. בין אותם יחידים אין החלפת מידע ואין הם משמשים מניע ללימודים, מלבד התחרות. יתרה מזאת, נוכחותם של תלמידים אחרים נחשבת תופעה הכרחית, העלולה תמיד להפריע לכל אחד בלימודיו. קהל התלמידים יוצר מתח אצל תלמידים רבים – ביישנים, חרדים, חלשים – המתביישים או מהססים כאשר הם נדרשים להשיב בפני כולם על שאלות המורה. השפעתו השלילית של קהל מאזינים על התפקוד השיכלי-אינטלקטואלי מצאה לה סימוכין רבים בספרות המחקר. ((Sharan & Sharan,
1 992
            אחד מתפקידי בית הספר הינו סוכן סוציאליזציה. משום כך גם הריבוד החברתי פוגע פעמים רבות בתהליך החיברות המתבקש, כאשר תלמידים ממיצוב חברתי גבוה אינם מתחברים לתלמידים ממיצוב חברתי נמוך וכן להיפך. לא אחת נוצר מצב בבית ספר רב-עדתי ורב-מעמדי, שתלמידים ממיצוב חברתי גבוה מכנים את התלמידים ממיצוב חברתי נמוך בשמות גנאי כגון "ערסים" ואילו אלה מהמיצוב החברתי הנמוך מכנים את התלמידים מהמיצוב החברתי הגבוה בכינויים כמו "סנובים" או "צפונים". גם המורים מתיחסים לתלמידים ממעמד חברתי נמוך בצורה מפלה. ציפיותיהם של המורים מאותם תלמידים הינן כאל תלמידים הנחותים אינטלקטואלית (שחר,1986)             מחקרים (שחר,1986; שרן ושחר, ( Sharan & Sharan, 1992 ;Slavin, 1990 ;1994)מצאו כי הישגיהם הלימודיים של תלמידים שלמדו בשיטת ההוראה השיתופית היו גבוהים באופן משמעותי מאלה שלמדו בשיטת ההוראה הפרונטלית. כן נמצא כי בשיטת ההוראה השיתופית באים לידי ביטוי, הן המרכיב של חקר ועיון המחייב עצמאות אינטלקטואלית והן המרכיב של קשר חברתי, שבאמצעותו לובשת עבודת הלימוד והעיון משמעות אישית התורמת להתפתחות החברתית של התלמידים. הרציונל             מחקרים רבים מצאו כי ללמידה השיתופית יתרון על ההוראה הפרונטלית, בעיקר בנקודות הבאות:                         א. ההוראה השיתופית גורמת לתלמידים חזקים להשתעמם ולתלמידים חלשים לפגר בחומר (שחר, 1986).
                        ב. ההוראה הפרונטלית מונעת החלפת מידע בין התלמידים במהלך השיעור (.(Sharan & Sharan, 1992
                        ג. תלמידים ממעמד חברתי נמוך זוכים במקדם הערכה נמוך יותר מצד המורים, המתיחסים אליהם כאל נחותים אינטלקטואלית (שחר, 1986). הערכה זו הינה בנוסף לכך שבני עניים, כלומר משכבות נמוכות, זוכים בחינוך נחות (ריץ', 1996).
                        ד. ההרואה הפרונטלית יוצרת תקשורת חד-כיוונית ולכל היותר דו-כיוונית (לוי, 1998), בעוד שבשיטת הלמידה השיתופית התקשורת רב כיוונית כשהחקר והעיון מחייבים קשר חברתי בין כלל חברי הקבוצה העוסקים במטלה ;.(Sharan &  Sharan 1992 Slavin, 1990).
                        ה. בשיטת הלמידה השיתופית ההישגים הלימודיים של התלמידים גבוהים באופן משמעותי מאלה בהוראה הפרונטלית. גם היבטים חברתייים באים לידי ביטוי חיובי בשיטת הלמידה השיתופית, בקשר הנוצר בין התלמידים התורמים זה לזה בחקר המשותף (שרן ושחר, 1994).
            נקודות אלו, העולות מהספרות, תואמות את טענתנו. גם ההנחות המקדימות שהעלנו, כי בשיטת הלמידה השיתופית, הנערכת בדרך כלל בקבוצות קטנות, עשוי התלמיד להנות מהתיחסות רבה יותר, הן מצד המורה – שקל לו יותר להעניק תשומת לב אישית למספר קטן של תלמידים, מאשר בכיתה גדולה שבה קשה לו להתיחס לכולם וכן להשתלט על הכיתה מבחינת המשמעת – והן מצד התלמידים, המבצעים בחקר משותף תת-מטלות המתגבשות למטרה המשותפת לכלל חברי הקבוצה.
באופן זה נראה לנו, כי ההישגים הלימודיים יהיו גבוהים יותר בלמידה השיתופית, שבה החקר משותף לכלל חברי הקבוצה ותוצרי העיון מועברים ביניהם.             עוד יתרון שיש לדעתנו בשיטת הלמידה השיתופית, הוא בכך שתלמידים בעלי יכולת גבוהה יכולים למצות את יכולתם במטלות המתאימות להם, בעוד תלמידים בעלי יכולת נמוכה יבצעו מטלות פשוטות יותר. הידע יועבר בין חברי הקבוצה, כך שהפיגור בקרב התלמידים החלשים יושלם על ידי החזקים שיסייעו להם. שיתוף הפעולה בין התלמידים יתרום לחיזוק קשריהם החברתיים גם מחוץ לשעות הלימודים. שאלת המחקר             לפיכך תהיה שאלת המחקר המרכזית, כיצד בא לידי ביטוי הקשר שבין תהליך החיברות לתהליך הלמידה במסגרת הקבוצה הקטנה? שאלות המשנה תהיינה:
1 . כיצד תורמת הלמידה בקבוצה קטנה לתהליך הלמידה?
2 . כיצד תורמת הלמידה השיתופית לתהליך החיברות?
3 . כיצד משפיעה הלמידה השיתופית בקבוצה קטנה על יחסי החיברות בקבוצה? תכנית המחקר             בפרק הראשון תוצג סקירת הספרות הנוגעת לכיתה ההטרוגנית, לשיטות ההוראה והלמידה בכלל ולהוראה השיתופית בקבוצה קטנה בפרט.             בפרק השני יוצג ההליך המתודולוגי של המחקר. יוצגו בסדר הבא: מטרת המחקר, שאלות המחקר, משתני המחקר, השערות המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר ומקום המחקר וכן הליך המחקר. בפרק השלישי יובאו ממצאי המחקר וניתוחם. כמו כן יערך דיון בממצאי המחקר ויוצלבו נתונים תוך קישור הממצאים לסקירת הספרות שבפרק הראשון. בסיומו של הפרק תוצגנה מגבלות המחקר. מסקנות והמלצות למחקרי המשך תובאנה בסיכום.