מאפיינים של מנהיגות בהוראה המסורתית לעומת ההוראה המודרנית מבוא. 1
פרק א: מאפייני מנהיגות. 3
1 . מנהיגות סמכותית. 3
2 . מנהיגות דמוקרטית. 4
פרק ב: אסטרטגיות הוראה ולמידה. 7
1 . הוראה מסורתית. 7
2 . אסטרטגיות הוראה מודרניות. 9
פרק ג: מאפייני המנהיגות כפי שבאים לידי ביטוי באסטרטגיות ובשיטות ההוראה השונות. 15
ביבליוגרפיה.
5 מבוא
עבודה זו תעסוק במאפייני מנהיגות של מורים, תוך השוואת מורים הנוקטים באסטרטגיות ההוראה המסורתיות לעומת מורים הנוקטים באסטרטגיות ההוראה-למידה המודרניות והחדשניות. על מנת לבחון את דפוסי המנהיגות של המורים ואת תפוקותיהם, ייעשה שימוש בתחום הלקוח מהניהול, היינו סגנונות ניהול וסגנונות מנהיגות. בניהול החדשני אנו שואפים לאמץ את דפוסי הארגון החדשני אל מול הארגון השמרני. בעוד שבארגון השמרני משימה חדשה מוטלת על ארגון חדש, המורכב לשם כך, הארגון החדשני מאמץ משימות חדשות, אלא שהדבר מלווה בתזוזה בתפקידים, תוך הסתגלות לשינויים. בתהליכי קבלת ההחלטות מושם בארגון השמרני דגש על שרשרת הפיקוד ובארגון החדשני, הדגש הוא על משימות תוך שיתוף פעולה. בארגון השמרני הניידות כלפי מעלה, כלומר הקידום, איטי ומואט לעומת סולם קידום קצר ומהיר עם תזוזות תכופות, אופקיות ואנכיות, בארגון החדשני, הן בתוך הארגון והן בינו לבין ארגונים אחרים (כפיר, 1997).
מה שניתן ללמוד מהשוני שבין סגנון הניהול המסורתי לסגנון הניהול החדשני והדמוקרטי הינו ההיררכיה הנוקשה המאפיינת את סגנון הניהול המסורתי וכמעט שנעדרת מסגנון הניהול החדשני. דפוסים אלה של סגנונות ניהול קיימים גם באסטרטגיות ההוראה המסורתיות מול אסטרטגיות ההוראה המודרניות. ההוראה המסורתית מייחסת חשיבות רבה לחינוך ולהשלטת משמעת על התלמידים המצויים תחת סמכותו של המורה. הסמכותיות המאפיינת את סגנונות הניהול הסמכותיים, מאפיינת גם את אסטרטגיות הלמידה המסורתיות.
לעומת זאת אסטרטגיות הלמידה המודרניות והחדשניות מאופיינות בפתיחות רבה, בתקשורת בין-אישית ובשיתוף פעולה המאפיין את סגנונות הניהול הדמוקרטי. שאלת המחקר הינה: מה מאפיין את מנהיגותו של המורה בעל אסטרטגיית ההוראה-למידה המודרנית והחדשנית לעומת המורה העושה שימוש באסטרטגיית הוראה ישנה? על מנת לענות על שאלה זו אבחן בפרק הראשון את המאפיינים של סגנונות ניהול סמכותיים וסגנונות ניהול חדשניים ודמוקרטיים. בפרק השני אציג ספרות הנוגעת לאסטרטגיות ולשיטות הוראה ולמידה. חלקו הראשון של הפרק יעסוק בשיטות הוראה מסורתיות ואילו חלקו השני של הפרק יעסוק בשיטות הוראה ולמידה מודרניות וחדשניות.
בפרק השלישי תבחנה אסטרטגיות ההוראה והלמידה השונות אל מול סגנונות הניהול, תוך העלאת מסקנות לגבי אפיונו ומעמדו של המורה כמנהיג.
בעבודתי ארצה לטעון כי כפי שהממונה בסגנון הניהול הסמכותי הינו בעל סמכות העשוי להטיל את מרותו על כפיפיו, כך גם המורה הנוקט באסטרטגיות הוראה מסורתיות, מטיל את מרותו על תלמידיו, אולם בשני המקרים הם אינם זוכים למילוי הוראותיהם כתוצאה מהזדהות ואהדה של הנתונים למרותם, אלא כתוצאה מהכורח ולעיתים מהפחד שהם מטילים עליהם. במקרים אלה נעדר עיסוקם של המנהל או המורה את הסיפוק התעסוקתי, שכן הם מצויים במתח מתמיד שאינו גורם להם לסיפוק. מאידך, בדומה למנהל הדמוקרטי, כך גם המורה הנוקט באסטרטגיות הוראה-למידה חדשניות מעניק חופש ביטוי לתלמידים ועיקר משימתו הינה בהנעתם לביצוע מטלות באופן עצמאי, תוך שיחסיהם בלתי פורמליים, אינם היררכיים ועיקר תפקידם בהענקת הנחיה וסיוע לעובד או לתלמיד הנזקקים לעזרתם. עוד אטען, כי המורה המעניק לתלמידיו אוטונומיה ויכולת ביטוי דמוקרטית אינו זוכה רק לאהדתם, כי אם גם לתפוקה ולסיפוק רב יותר, את מנהיגותו הוא שואב מכלל מעורבותו בענייני הקהילה, ובכך הוא אינו רק מורה, אלא מורה לחיים.