עבודה סמינריונית בנושא:
פעילות השדולה הפרו-ישראלית (איפא"ק) – מסגרת הפעילות, יתרונות וחסרונות תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: איפא"ק – השדולה, מהותה ותחומי פעילותה. 4
1 .1. איפא”ק – מהות, מטרות והצהרת כוונות. 4
1 .2. מבנה ארגוני ומעמד לגאלי 6
1 .3. לסיכום הפרק. 8
פרק ב: הישגים, חריגות וקונפליקטים.. 10
2 .1. הישגי השדולה. 10
2 .2. קונפליקטים בסביבה האמריקאית. 13
פרק ג: פעילותה של השדולה – יתרונות וחסרונות. 17
סיכום.. 21
ביבליוגרפיה. 23
מבוא
            עם תום מלחמת העולם השניה, בשנת 1945, החלה הקהילה היהודית בארצות הברית לפעול למען קהילות יהודיות ברחבי העולם ולארגן את הקודים החברתיים של החיים היהודיים בארצות הברית, תוך התמקדות בשאלות הנוגעות לאופי הארגונים הנדרשים עבור הקהילה היהודית, אופי ההנהגה של הקהילה היהודית בארצות הברית, תפקידן של הנשים בארגונים היהודיים באמריקה ושאלות נוספות הנוגעות להווי היהודי ולקיום היהודי באמריקה ובעולם. השנים שמאז 1945 נתפסות כ"תור הזהב" של ההנהגה האמריקאית בזירה הבינלאומית, כאשר הדבר עודד פעילויות וולנטריות שונות מבית. במקביל ניתן לראות את התקופה גם כ"תור הזהב" של הקהילה היהודית באמריקה, אשר מאז 1945 ועד מלחמת ששת הימים ב-1967, סייעה ליהודים בעולם כולו והשפיעה על גורלן. מאז ראשית ההתיישבות היהודית בארצות הברית במאה ה-17 ועד שלהי המאה ה-20 היה הגורם העיקרי בחיים היהודיים בארצות הברית מושפע גם מהאתיקה האמריקאית של ההתנדבות, אשר באה לידי ביטוי בסיוע ליהודים באירופה, צפון אפריקה והמזרח התיכון, תוך הקמת ארגונים יהודיים שפעלו הן למען יהודי ארצות הברית והן למען הפזורה היהודית בעולם. אחד האפיונים העיקריים של הפעילות היהודית בארצות הברית הינה השדולה היהודית הקולקטיבית בארצות הברית, אשר פועלת למען האינטרסים של היהדות והחיים היהודיים בארצות הברית ובעולם כולו, תוך שימת דגש על יהודים בארצות מצוקה כמו בברית המועצות ובמדינות ערב.             השדולה היהודית בארצות הברית אינה תולדה של התפתחות ארגונית ישירה, שכן העוצמה מצויה בידיהם של הפקידים המקצועיים. יש להבדיל בין השדולה ובין הארגונים היהודיים.
הארגונים מנוהלים על ידי המקצוענים, היינו סגני היו"ר והמנהלים בפועל של ארגונים יהודיים – ארציים ובינלאומיים – באמריקה, ממלאים תפקיד שונה מאד משל מקביליהם בארצות אחרות. במרבית המוסדות המקצוען אינו רק מכלכל את ענייני היום-יום של ארגונו אלא ממלא תפקיד מכריע גם בעיצובה של מדיניות הארגון. ראשי המקצוענים של יהדות ארצות הברית, בדומה לפקידי ממשל בכירים בבריטניה, הממשיכים בתפקידם גם לאחר שמתחלף שלטון. הם מתווים כיווני פעולה חדשים, מעבדים תוכניות חדשות ומגייסים מנהיגים חדשים. בעוד שהמנהיגים טרודים בעסקיהם, רק המקצוענים יכולים לעסוק במכלול העינינים האדמיניסטרטיביים, כהונתם אינה מוגבלת לקדנציה מסוימת וכישוריהם המקצועיים מסייעים להתמודד עם המורכבות הגוברת והולכת של ארגוני המתנדבים. מכיוון שהארגונים השונים המנוהלים באופן מקצועני יותר מאשר עסקני, שכן על פי חוק, כארגונים הפטורים ממס, הם אינם רשאים להתנגד או לסייע, במישרין או בעקיפין לשום מועמד לכהונה פדרלית, מדינתית או מקומית וכן רק חלק זניח של פעולותיהם יכול להיות חקיקתי, הרי שפעולות אלו מתבצעות על ידי השדולה היהודית, המסרבת לקבל על עצמה סייגים אלה ומעולם לא ניסתה להשיג מעמד המזכה אותה בפטור ממס. יוצא שועידת הנשיאים של הארגונים היהודים באמריקה מוכרת כדוברת ליהודי אמריקה בעינינים הנוגעים לישראל, אך את ההתערבות בפועל נוטלת על עצמה השדולה היהודית  בראשית שנות ה-50, החלה להתפתח ולגבור המודעות של יהודי ארצות הברית למדינת ישראל הצעירה והדבר הוביל להקמתו של הוועד האמריקני-ציוני לעניינים ציבוריים (AZCPA) שהיווה התפתחות של ועד החירום האמריקאי לעניינים ציוניים שהוקם ב-1939, עם פרוץ מלחמת העולם השניה. בשנת
1 959 החליף הארגון את שמו ל"וועד האמריקאי-ישראלי לעניינים ציבוריים" (American Israel Public Affairs Committee [AIPAC]), להלן: איפא"ק. מטרתו המוצהרת של הארגון היתה תיאום והכוונה של פעולות ציבוריות המתבצעות על ידי התנועה הציונית-אמריקנית, תוך יצירת קשרים עם דרגים ממשלתיים ומקבלי החלטות, לצורך יצירת יחסי ידידות ורצון טוב בין ארצות הברית וישראל. איפא"ק, ככל קבוצת שדלנות, נועדה כדי לעקוב אחרי אירועים שונים הקשורים ליהדות העולם ולמדינת ישראל ולהשפיע על גורמי השלטון בארצות הברית, בעיקר חברי הקונגרס, לתמוך בעמדות המשרתות את העולם היהודי ואת מדינת ישראל. במשך השנים שלח הארגון את ידו גם בגיוס תרומות לטובת ישראל, בעיקר עם ההתעוררות היהודית שחלה בעקבות פריצתה של מלחמת יום כיפור והתבטאה במילים של מוריס אמיתי, מנהיג איפא"ק בין השנים 1975-1981:
"שם המשחק, אם אתה רוצה לעזור לישראל, זו פעולה פוליטית". תפקידה של השדולה לשרת את העינינים היהודיים ככלל ואת האינטרסים של מדינת ישראל במסדרונות השלטון האמריקאי. הדבר נעשה על ידי הפעלת השפעות ולחצים על נבחרים בסנאט או על הנשיא, כאשר העוצמה נובעת מסיוע, בדרך כלל כספי הניתן למפלגתו של המועמד. במהלך השנים הצטיירה איפא"ק לא רק כארגון שתדלני, הנהנה מקונצנזוס של הקהילה היהודית המאורגנת בכל הקשור לענייני ישראל תוך נאמנות לכך שאינה תורמת או מתערבת בתרומות לטובת בחירתם של מועמדים פוליטיים, אלא החלה להתערב בתהליכי בחירות ובמהלכי שלטון באופן בוטה, אשר גם חרג מהנורמה השתדלנית וגם יצר אנטגוניזם כלפי הנושאים שלמענם פועלת איפא"ק, היינו ההקשר הישראלי ותומכי ישראל בקונגרס. במקרים אחרים, נכשלו נציגי איפא"ק בהתבטאויות בוטות כנגד השלטון הפדרלי ואף בניסיונות לעקוף את הממשל דרך הקונגרס בבקשות סיוע. לעתים איפא"ק אף לא ניסה לברר דברים אלא ישר פתח במתקפה תקשורתית כנגד גורמים בממשל או בבתי הנבחרים וגרם לחששות בקרב ארגונים יהודיים נוספים כי הדבר עלול להוביל לתוצאות שליליות. במקרים רבים, לעתים גם באופן בוטה, מאשימים את הלובי היהודי שאינו משכנע את צירי הקונגרס ואפילו נשיאים ומועמדים לנשיאות בתוקף עמדתו לגופה, אלא כופה תמיכה בכוח האיום למנוע תרומות מפלגתיות ו/או קולות.
לאור האמור, השאלה שתעמוד במרכז עבודתי זו תהיה: האם איפא"ק כשדולה מבצעת את תפקידה במסגרות המקובלות, או שמא חורגת מהמנדט המוענק לה כתוצאה מהמטרות שלשמן הוקמה והדבר עלול לעתים גם להזיק לאינטרס היהודי והציוני, שבשמן היא פועלת? על מנת לבחון את הדברים ולענות על שאלתי זו, אציג בפרק הראשון את הגדרת המושג שדולה, את מהותו של הארגון והמטרות שלשמן הוא פועל וכן את המבנה הארגוני והתחומים שיש לו מנדט לעסוק בהם. בפרק זה אתמקד רק בהצגה הפורמלית של הדברים ולא בסטיות או התערבויות חריגות בהחלטותיו של השלטון. בפרק השני אעסוק בהאשמות כלפי איפא"ק אל מול הישגיו של הארגון, ובכללן בהצהרות של אנשי איפא"ק ופעולות חריגות, בהתערבות בעד ונגד מועמדים ובכל פעולה המעמידה בסימן שאלה את פעילותה של איפא"ק בהתאם למנדט שלשמו הוקמה ושעל פיו היא פועלת במסדרונות השלטון. בפרק השלישי אעמוד על השאלה, האם, כיום, כאשר יחסי ישראל-ארצות הברית ממוסדים ומעוגנים, קיים עוד צורך באיפא"ק כארגון העלול גם לגרום נזק בצד התועלת שבו ואם כן, במה אמורה להתרכז פעילותו של הארגון. את מסקנותי אביא בסיכום.