פלורליזם מקוטב במערכת המפלגתית בישראל תוכן עינינים מבוא. 1
1 . סקירה תאורטית. 2
1 .א. התפתחות מבנה המערכת המפלגתית בישראל. 2
2 .א. פלורליזם מקוטב. 3
2 . ניתוח. 5
3 . סיכום.. 9
ביבליוגרפיה. 10 מבוא
            במערכת הבחירות לכנסת ה-14 (1996) התמודדו 18 מפלגות. מפלגות אלו הנן בחזקת המערכת המפלגתית במדינת ישראל ודמותה של המערכת המפלגתית משקפת את מקומן של המפלגות במדינה ובחברה, את גודלן היחסים ואת דפוס יחסי הגומלין ביניהן. מהמערכת המפלגתית ניתן ללמוד על שסעים חברתיים, מגמות חברתיות ופוליטיות בישראל (נויברגר,    1997: 22–23). מערכת מפלגתית זו כוללת את כל הקשת הפוליטית במדינת ישראל , ובכלל זאת מפלגות ערביות , מפלגות שמאל לסוגיהן, מפלגות מרכז , מפלגות ימין ומפלגות דתיות .
במערכות הבחירות השונות ניתן לזהות מפלגות מערכתיות , כלומר כל מפלגה העשויה להיות שותפה לשלטון ., בין אם בפועל או בכוח [ בכללן מפלגות שמאל כמו מרץ או מפלגות ימין כמו האיחוד הלאומי- ישראל ביתנו ובעבר התחייה ] , מפלגות חצי מערכתיות [כמו יהדות התורה המורכבת מעבודת ישראל ודגל התורה , אשר היא שותפה חלקית בשלטון , אם כי לא בתפקידי שר] ומפלגות אנטי מערכתיות [כמו המפלגה הדמוקרטית הערבית או התנועה האיסלמית]  הנמצאות באופוזיציה טוטאלית ועקרונית למשטר, לפחות במתכונתה הנוכחית , ולכן לא תהינה שותפות לשלטון (שם: 219). במערכות הבחירות השתתפו במהלך השנים מפלגות מהקצוות הקיצונים של הקשת הפוליטית , כמו מפלגתו של מאיר כהנא "כך" (1973) שהוצאה מחוץ לחוק ב-1994 כארגון טרור  (שם: 216), שזו מפלגה אנטי מערכתית מימין  או מולדת שזו מפלגה מערכתית מימין וכן מפלגה כמו "אל-ארד" , שזו מפלגה ערבית אנטי מערכתית שהוצאה מחוץ לחוק בשנות החמישים, לאחר שהוגדרה כמפלגה השוללת את זכות קיומה של המדינה  (שם: 195).  בין שני קצוות אלה הכילה המערכת המפלגתית מפלגות מימין ומשמאל, מפלגות דתיות וערביות, שחלקן השתלב במהלך השנים במסגרת שלטונית כלשהי ומיעוטן נמנעו מהשתלבות זו, בדרך כלל בשל התנגדותן להסדר החברתי-כלכלי, כפי שהוא בישראל. מטרת מחקרי הינה לבחון את השלכות המערכת הפוליטית על השלטון ואופיו. מכיוון שכך, תהיה שאלת המחקר: האם ניתן לטעון כי המערכת המפלגתית הישראלית מאופיינת במבנה של פלורליזם מקוטב ואם כן מה הן ההשלכות של מצב זה?