הצעה לעבודה סמינריונית בנושא משחקים של בנים ושל בנות כתהליך סוציאליזציה מגדרי מבוא. 1
פרק א: מהותם של משחקים.. 3
1 .1. התפתחותם של משחקים בהיסטוריה. 3
1 .2. משחק במשמעות play  מול משחק במשמעות game 4
1 .3. המשחק כשפה. 5
1 .4. סיכום הפרק. 6
פרק ב: המשחק כתהליך סוציאליזציה. 8
2 .1. המשחק כתהליך סוציאליזציה סביבתי 8
2 .2. סביבת המשחק כמיקרוקוסמוס של הסביבה הריאלית (ארגז החול) 10 ביבליוגרפיה. 14
מבוא בשיר "בני ילד רע", שכתב אהוד מנור, מסבירה הילדה, המספרת, את חלוקת התפקידים במשחקיה עם בני: "אני תמיד חולה / והוא תמיד רופא". גם בשיר מאוחר יותר של מנור, "בובים ובובות", שמושר על ידי אייל גולן, קיימת חלוקת התפקידים במשחקים שבין הזכרים והנקבות: "לפעמים אני כבאי, לפעמים אני שוטר / או רופא או אסטרונאוט או משהו אחר / אני הבוב שמתאהב בבובות ומתלהב / בובה יפה שלי, אותך אני אוהב". המילים הנ"ל משני השירים, עשויות ללמד על חלוקה בסיסית בתפקידי הבנות והבנים משחק.
הבנים דומיננטים הבת תמיד חולה ובני ילד רע, הוא הרופא המטפל בה. הבן כבאי, שוטר, רופא או אסטרונאוט ואילו הבת נאהבת. הבן הוא היוזם, הוא הדומיננטי.
משני השירים ניתן ללמוד על חלוקה נוספת במשחקים. המשחק היזום על ידי משתתפיו, כמו החולה והרופא והמשחק המוכן, כמו משחק קופסא שיש בו כללים מוכתבים מראש, או התחפושות, הבובים והבובות, שעליהן שר גולן.
את המשחק היזום ניתן לראות כיצירה עצמאית של פעילויות למטרת משחק והנאה, תוך הדמיית מצבים מהמציאות. משחק זה מוכר במובן המילה play (Alpern, F.
& Mlekuz, 2000). לעומת זאת, משחקים מוכנים, או תחפושות, הינם משחקים במובן game, כלומר משחקים ובכללם גם צעצועים, אשר מעצם הכנתם הם גם מגדירים את מטרתם וכן כללים שונים לשימוש בהם (Poulton,
2 004). ניתן ללמוד זאת ממילות השירים הנ"ל וכן ניתן ללמוד על חלוקה מגדרית של בנות ושל בנים בתפקידי המשחק שלהם          (play), וכן במשחקים והצעצועים (games) המיועדים להם.
למדן (1997) מציינת כי גם בנים וגם בנות לומדים לשחק בבובות ובמכוניות, אך מתוגמלים על כך באופן שונה והעידוד, הוא זה שמשפיע על העדפה של בנות לבובות ובנים למכוניות. משמעות הדבר, כי תהליך הסוציאליזציה מתחיל בגיל צעיר עוד יותר ולמדן (שם) מציינת כי כבר בתחילת גיל הגן, הילדים מחזיקים באמונות סטריאוטיפיות, מה מתאים לבן ומה מתאים לבת. ויניקוט      (Winnicott,
1 971) טוען, כי אם דרך טיפולו של ההורה בילדיו תאפשר להם במהרה להשתמש בסמלים, לשחק, לחלום ולהיות יצירתיים בדרכים שיש עימן סיפוק, הרי שהתפתחותו של הילד תהיה מוצלחת. הגמול הצפוי להורה יהיה באושר שבאישיות הילד או הילדה ובהמשך צמיחתם. המשחק שבראשית החיים, יוצר אפוא תהליך סוציאליזציה בהמשכו.
מהאמור ניתן אפוא להבין, כי המשחק ממקם את האדם בעולם בצעירותו, מבנה את מעמדו בהמשך ולעתים אף מקבע עבורו את סמלו המעמדי. אם צוין כי המשחק יוצר תהליכי סוציאליזציה, הרי שהוא גם מקשר בין רבדים שונים במפה החברתית, היינו בין בעלי מעמד חברתי שונה, אשר ניתן באמצעות המשחק לתקשר ביניהם. מכיוון שמדובר במשחק כבעל ערך המעצב תהליכי חיברות, הרי שהמשחק גם מבטא תפקידי מגדר, היינו משחקים האופייניים לבנים מול משחקים האופייניים לבנות וההשלכות החברתיות שיש לכך בהמשך.
על כן תהיה שאלת העבודה: כיצד מקבל ההבדל המגדרי את ביטויו במשחקי ילדים על פי הבדלי מין? בעבודתי ארצה לטעון, כי משחקי ילדים נתפסים כמכניזם שבו משתמשים המבוגרים. זאת על מנת לעצב את ילדיהם על פי ערכי התרבות הרצויים להם. מכניזם זה נועד לצרכי סוציאליזציה ומשוב תרבותי. באמצעות המשחק, ההורים משליכים מעצמם על הילדים. כך יכולות קבוצות חברתיות לעצב את האינטראקציות שבין המינים בחברה עוד מגיל צעיר.  כדי לבסס את טענתי, יעסוק הפרק הראשון במהותם של משחקים, ובכלל זאת התפתחותם של משחקים בהיסטוריה, משחק במשמעות play  מול משחק במשמעות game וכיצד מהווה המשחק למעשה שפה וחיקוי של המציאות. הפרק השני יתאר את המשחק כתהליך סוציאליזציה, שבו סביבת המשחק מהווה מעין מיקרוקוסמוס של הסביבה הריאלית וסוג של אימון לקראת המציאות. כן יעסוק הפרק בהבדלים שבין משחקים של בנים ומשחקים של בנות ובמשמעויותיו של המשחק ככור היתוך חברתי. הפרק השלישי יעסוק באופן ישיר בתפקידי המגדר במשחק, תוך אימוץ תפקידי המגדר על ידי הילד, המוביל בשלב מאוחר יותר למשחקי מבוגרים, המהווים המשך למשחקי הילדות ומקבעים את החלוקה המגדרית.