ניתוח חברתי של הספר "רודף העפיפונים"
1 . בחיבור זה אבקש להציג את היחסים בין המינים, ובמיוחד בחברות שמרניות מזרחיות. היחסים הנוצרים בחברות אלו מוטים בבירור לרעת הנשים ואסביר זאת, תוך התייחבות לדוגמאות מתוך ספרו של חאלד חוסייני (2003), "רודף העפיפונים". על פי גישת הקונפליקט החברתי, מתבטאים הפערים המיגדריים בפערי עוצמה. תפיסות הג'נדר המקובלות החמיאו לאורך ההיסטוריה לגברים והפקירו את הנשים לדעות קדומות, לאפלייה ולעתים לאלימות גלויה. דרגה כלשהי של פטריארכליות מקובלת כמעט בכל חברה. יחד עם זאת, קיימים הבדלים ניכרים בכוחם ובכויותיהם של גברים ונשים בחברות שונות. חברות דתיות, מזרחיות ושמרניות, כמו למשל החברה הסעודית, מנציחות את שליטתם המלאה של גברים על הנשים (משוניס, 1999). ככל שהחברה שמרנית יותר וקולקטיביסטית יותר, כך גם יכולת הניעות של האשה מוגבלת (Lev-Wiesel & Al-Krenawi, 1999).
מכיוון שכך, נשים מוסלמיות סובלות יותר מאפליה ומקיפוח מאשר נשים מערביות. יתירה מכך, גם הדעות הקדומות כלפי נשים בחברות שמרניות וקולקטיביסטיות נפוצות יותר ומובילות לפגיעה במעמדן. ניתן ללמוד זאת מהחיים בפגניסטן – מדינה מוסלמית שמרנית, שבה החברה קולקטיביסטית ובעלת געות מוצקות מאד לגבי תפקידה של האשה. על מעמדה של האשה ניתן ללמוד מהאמור לגבי אמו של חסן: "…ואילו אמו של חסן אבדה לו בתוך פחות משבוע אחרי היוולדו.הוא איבד אותה לטובת גורל שרוב האפגנים חושבים אותו לגרוע בהרבה ממוות: היא ברחה עם להקת זמרים ורקדנים נודדים" (חוסייני, 2003: 12).
מהאמור ניתן ללמוד על מעמדה של האשה בחברה שמרנית. היא בבחינת חפץ, אשר עדיף להשמידו מאשר להתבזות בשימוש בו. משום כך, עדיפה אישה מתה, מאשר אישה המפקירה עצמה לחיי פריצות המגולמים בלהקה הנודדת. עדיף היה, לפי גישה זו, שאמו של חסן תמות, ובלבד שלא תסב בושה וביזוי למשפחתה במעשה הבריחה עם הלהקה. הכבוד מונחל דרך הגבר, כאשר על האשה לציית ללא עוררין. בניגוד לגברים, נשים מתלבטות בדרך כלל על פי הכלל המנחה אותן להיות "אישה טובה" (Pierce, 1995).
על כך ניתן ללמוד מגורלן של הנשים האפגניות, שלא שפר, במיוחד לנוכח מעמדם הגבוה של הגברים. "שמעתי שהיא בחורה הגונה, חרוצה וטובת לב. אבל שום חאסטגאר, שום מחזר, לא דפק על דלת ביתו של הגנרל מאז [שהיה איזה בחור והעניינים לא הסתדרו]" (חוסייני, 2003: 132). הדעה הקדומה בחברה השמרנית, מחייבת –