קיפוח העובדים הזרים במשפט העבודה ובחוקתיות הישראלית
| סוג העבודה | עבודת סמינריון |
| מקצוע | סוציולוגיה |
| מילות מפתח | עובדים זרים |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 7914 |
| מספר מקורות | 40 |
תקציר העבודה
עבודה סמינריונית בנושא קיפוח העובדים הזרים במשפט העבודה ובחוקתיות הישראלית תוכן עניינים
מבוא. 1
פרק א: העובדים הזרים – התפתחות הבעיה. 4
פרק ב: ההיבט המוסרי 8
פרק ג: ההיבט הסוציאלי 13
פרק ד: ההיבט החוקתי 19
סיכום.
5 ביבליוגרפיה. 27
מבוא
בשנים האחרונות עלתה לסדר היום בעיית העובדים הזרים. מדוע אני מגדירה את הימצאותם של עובדים זרים בארץ כבעיה, בעוד שהם הובאו על מנת לפתור בעיות בתחומי התעסוקה, כמו למשל למלא את מקומם של עובדים פלשתינאים שחדלו מסיבות ביטחוניות לעבוד בארץ והישראלים אינם מוכנים לעבוד באותן תעסוקות כבניין, חקלאות, שטיפת כלים במסעדות ועוד? על כך ארצה להשיב, כי בעיית העובדים הזרים הפכה לבעיה במספר מישורים המטילים צל כבד על מדינת ישראל, הן כמדינה בעלת ערכים חברתיים וערכים הומניטריים והן כמדינת חוק, כאשר שני מחדלים אלה מתמזגים לטענתי זה בזה. מבחינה הומניטרית ומבחינה חברתית, די לציין את שכר הרעב של העובדים הזרים (קונדור, 1997), כאשר גם שכר רעב זה אינו משולם להם במקרים רבים בתואנות שונות וגרוע מכך – מעסיקים שקיבלו היתר העסקה לעובדים זרים, אינם מעסיקים את העובדים הזרים, אלא מכרו את היתרי העסקה למעבידים אחרים והעובדים הפכו להיות עבדים שאין להם אפשרות לקבל סעד כבני אדם בעלי זכויות, ובמקרים רבים גם נוטלים המעסיקים את דרכוניהם של העובדים הזרים והם שבויים בידם, מבלי שיקבלו את שכרם ומבלי שיהיו חופשיים לעזוב למעסיק אחר או לחזור לארצם (ביאור,
2 001). הנושא שאינו מטופל כראוי על ידי הרשויות, נופל בין הכיסאות כאשר מצד אחד נותרים העובדים ללא זכויות ומאידך שירות התעסוקה מסרב לפרסם את רשימת מעסיקי הזרים או להעבירה לארגון "קו לעובד" המסייע לפועלים הזרים בטענה כי על פי הוראות חוק הגנת הפרטיות וחוק חופש המידע, שירות התעסוקה אינו רשאי למסור מידע על היתרים שניתנו לאדם פרטי, אלא על היתרים שניתנו לתאגיד בלבד (שם). במקרה זה הדבר חמור עוד יותר, משום שהבעיות מתהוות בדרך כלל דווקא אצל אנשים פרטיים המנצלים את אותם מהגרי עבודה שהם "סתם אנשים עניים שהמצפון מורה לעזור להם" (קונדור, 1997). מונדלק (1999) מציין כי הדיון במימד החברתי של זכויות, מחייב אימוץ אידיאולוגיה בעל גוון סוציאליסטי. הוא טוען כי חוק כדוגמת חוק שכר מינימום אינו מנוע מלעמוד בפני מבחן חוקתי. למרות האמור, הוא מעדיף לראות את הדיון בזכויות חברתיות של העובדים מחוץ לשיח החוקתי, כשאת השיח החוקתי יש לשמר אך ורק למקרים הקשים ביותר ולפגיעות החמורות ביותר. למרות שהוא טוען לצמצום השיח החוקתי בדיני עבודה, הרי שהוא עומד על כך כי אסור שצמצום השיח החוקתי יעשה בדרך של העדפת זכויות ליברליות קלאסיות על פני זכויות חברתיות ותרבותיות ומשמעות הדבר שמדובר ביישום קלאסי של זכויות הפרט וזכויות האדם, כפי שהצגתי לעיל בקונפליקט שבין חוק יסוד:
כבוד האדם וחירותו, לבין העסקת עובדים זרים. אזכיר שוב, כי הקונפליקט מצוי גם במישור של גורמים פרטיים וגם במישור של הרשויות. בעבודתי ארצה לטעון כי יחסי העבודה אמורים להיות אחידים, מבחינת כלליות חוקי ההעסקה, תוך אימוצן של שתי תפיסות יסוד של ההסתדרות בתחום רווחת העובד, היינו (דניאל, 1987):
א. גישה אוניברסלית ושוויונית לכלל ציבור העובדים.
ב. ראיית רווחת העובד כמערכת של שירותים והטבות מוחשיים הניתנים לעובד ולמשפחתו.
הדגש על הגישה האוניברסלית והשוויונית לכלל ציבור העובדים, מתייחסת, על פי פרשנות ראשונית פשוטה לכלל העובדים הפועלים בארץ ואין הדבר משנה אם מדובר בעובדים בעלי קביעות, עובדים זמניים, עובדים פלשתינאיים או עובדים זרים.
התביעה לגישה זו ולדאגה לרווחת העובד, כפי שמופיעה בסעיף השני, הינה הבסיס היחיד לטענתי ליחסי עבודה, מהסיבות הבאות: א. כל אדם הנמצא בישראל, ברשות, בין אם הוא תושב ובין אם הוזמן לצורכי עבודה, צריך להיות זכאי להבטחת הכנסה, על מנת להימנע מתופעות של סיאוב ויצירת שכבה של חסרי אמצעים אשר ישוטטו ברחובות ויתרמו להגברת הפשע. ב. כל גישה אחרת יוצרת פתח לקיפוחן של אוכלוסיות עובדים, כפי שקיים כיום בקרב עובדים זמניים, נשים, עובדים פלשתינאיים ועובדים זרים, כך שיחסי העבודה המעוותים משמיטים את הקרקע מתחת לחוסנה המוסרי של המדינה. ג. פגיעה בחירותו, כבודו וקניינו של אדם, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בולט ביחס לעובדים זרים מנוגדת לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו ובכך פוגמת באחת מאבני היסוד המעגנות את זכות קיומה של המדינה.
על מנת לתמוך בטענתי, אציג בפרק הראשון את נושא העובדים הזרים, כבעיה שנוצרה על ידי החברה הישראלית ונתמכת לא אחת על ידי הרשויות. בפרק השני אעסוק בהיבט המוסרי. בפרק השלישי אתייחס להיבט הסוציאלי ובפרק הרביעי להיבט החוקתי, תוך התייחסות לחוק יסוד: כבוד האדם וחירותו, הנפגע בסעיפים רבים כתוצאה מהיחס לעובדים הזרים. כל אותם היבטים, אמורים לתמוך בטענתי דלעיל. את מסקנותי אביא בסיכום.
העבודה כתובה בפונט 14
