ריחוק וקירבה תרבותית בסיקור ארועי טרור תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: סקירה תיאורטית. 3
1 .1. תפקידה של התקשורת. 3
1 .2. המדיה התקשורתית כמכשיר להשפעה ולצבירת עוצמה מסחרית. 4
1 .3. תקשורת וטרור [הטרור כמוצר תקשורתי] 6
1 .4. קירבה וריחוק בין קהל היעד לאירוע. 9
1 .5. אופי הניסוח החדשותי 12
1 .6. סיכום הפרק והשערות המחקר. 13
פרק ב: מתודולוגיה. 15
2 .1. המשתנים.. 15
2 .2. שיטת המחקר. 15
2 .3. הליך המחקר. 16
2 .4. בדיקה ראשונית של הממצאים.. 16
פרק ג: דיון 28
3 .1. ריחוק וקירבה תרבותיים.. 28
3 .2. משך הסיקור. 31
3 .3. הקשרים.. 33
3 .4. ניסוח ושיפוט. 35
סיכום. 38
ביבליוגרפיה. 39
מבוא
תכנים תקשורתיים אינם נובעים רק מתפקידה העיקרי של התקשורת, שהוא הענקת סיקור תקשורתי במגוון תחומים (Bassiouni, 1989: 192), אלא גם משיקולים כלכליים, כאשר רמת החשיפה של כלי התקשורת מהווה שיקול מרכזי בהצגת תוכן תקשורתי זה או אחר. הדבר אמור לגבי מגוון אמצעי התקשורת – הכתובה, הרדיו והטלוויזיה. לעיתים התקשורת אינה משלבת רק בין הצגת תכנים וסיכוייהם לרמת חשיפה גבוהה, אלא גם מנסה לעצב את דעת הקהל (גנור, 1990: 66). בעבודה זו ארצה לבחון את שיקוליהם של אנשי התקשורת בפרסום אירועי טרור המתרחשים במקומות שונים, קרובים ורחוקים. 'ארועים' הופכים להיות חדשות ככל שהם עוסקים בגורמים מרכזיים. משמעות הדבר, שככל שהארוע נוגע לאומות עלית, לאנשי עלית, ככל שהארוע ניתן יותר להתפס במושגים אישיים וככל שהשלכותיו שליליות יותר, כך מתרבים הסיכויים שהארוע יהפוך לחדשות (גלטונג ורוגה, 1995:
201-205). האמור מתייחס לחדשות חוץ, אך ניתן ללמוד ממנו גם על ארועים קרובים, גאוגרפית ותרבותית וגם על ארועים רחוקים. כאשר מדובר על אומות עלית, יש להן השפעה רבה יותר בעולם ולכן המתרחש בהן מהווה ידיעה חדשותית. אנשי עלית מעניינים יותר את כלל הציבור, בבחינת היותם סלבריטאים, כך שרצח מנהיג מהווה חדשה חמה הרבה יותר מאשר סתם רצח של אדם מן השורה. כאשר ארוע או מצב נובעים מפעולתם של יחיד או מספר פרטים, הוא מעניין יותר מבחינת ערכו החדשותי, שכן מדובר בפרט שיצר פעולה 'גדולה'. ככל שהשפעותיו של הארוע שליליות יותר, הוא צובר התעניינות רבה יותר, שכן כפי שנראה בהמשך אנשים מתעניינים בצרות של אחרים. פעולות טרור עונות תמיד על הקריטריונים של ארועים  הנובעים מפעולתם של פרט או פרטים מסוימים והשלכותיהן שליליות.
            כאמור, תפקידה העיקרי של התקשורת הינו הענקת סיקור חדשותי וטרור מהווה נושא חדשותי מושך דרך קבע את צרכני התקשורת. למעשה הטרור הוא מוצר תקשורתי ראשון במעלה, עד שנתפס כמעין בידור המוני (Bassiouni,
1 989: 177). את הטרור הגדירו גם כתיאטרון להמונים (גנור, 1990: 68) ואת החשיפה של הטרור להמונים, כהיצע העונה על הביקוש הגדיר נקוס (Nacos, 1994: 126) כ"פורנוגרפיה של הטרור". יוצא אם כן, כי מצד אחד הטרור הוא מוצר חדשותי, הנחשב דרך קבע כ'חם', בכך שאירוע הטרור מושך תמיד את תשומת ליבו של הציבור ומאידך, ערכו החדשותי קובע את הרייטינג (Schmid & De Graaf, 1982: 218), בהיותו מעין סוג של תיאטרון, המשלב פשע ופוליטיקה (שם: 72). להיטותה של התקשורת לדווח על אירועי טרור, הפכה גם כלי בידי הטרוריסטים וארגוני הטרור לפרסום המסרים שלהם, שכן מתקיימים יחסי גומלין בין התקשורת והטרור, כאשר הטרור מספק את התוכן והתקשורת מדווחת עליו (Atwater, 1991: 85).             יוצא אם כן, כי קיומו של אירוע טרוריסטי מכל סוג, מבטיח באופן אוטומטי את סיקורו של האירוע בידי התקשורת, כאשר האחרונה רואה בכך חדשה ראויה עבור צרכניה ומכיוון שכך, אין ספק שאירוע טרוריסטי יזכה לכיסוי. יחד עם זאת, חשיבות האירועים קובעת את ממדי הכיסוי ביחס למקום (Picard,
1 993: 91). משמעות הדבר, שלא די בכך שהאירוע יהיה בעל חשיבות רבה, כפי שהדבר בא לידי ביטוי בטרור, אלא שגם קיימת משמעות לקרבה של האירוע לצרכני התקשורת.
ככל שאירוע תקשורתי קרוב יותר, כך כיסוי האירוע נרחב יותר (Atwater, 1991: 89). ניתן להרחיב את מושג המקום אף יותר ולהתייחס לשני פרמטרים של קירבה: האחד – הקירבה הגיאוגרפית והשני – הקירבה התרבותית. הקירבה הגיאוגרפית מתבטאת באזור. אם מתרחש אירוע טרוריסטי בישראל, הרי שאירוע זה יזכה לכיסוי הנרחב ביותר, אך סביר שגם אירוע טרור שהתרחש במצרים או בירדן יזכה לכיסוי נרחב. לעומת זאת אירוע טרור שהתרחש במזרח הרחוק או בדרום אמריקה, יזכה ככל הנראה לכיסוי מצומצם יותר. זאת מבחינה גיאוגרפית. מבחינה תרבותית יש להביא בחשבון את הקירבה המבטאת מכנה משותף בין שני יעדי טרור או מבצעי טרור. לפיכך, טרור שיופנה כלפי יהודים במקום מרוחק בעולם יזכה אף הוא לכיסוי נרחב וכן טרור שיופנה כנגד מדינה מערבית המצויה בקבוצת השיוך של המדינות שישראל שואפת להשתייך אליהן, כמו ארה"ב או מדינות אירופה, יזכה אף הוא לכיסוי נרחב, לעומת פעולת טרור המתבצעת במדינה אפריקאית, המעניינת פחות את הקהל הישראלי, אשר תזכה גם לכיסוי מצומצם יותר.
            מטרת מחקרי לברר אם אכן הפרמטרים שלעיל תקפים לגבי אירועי טרור ושאלת מחקרי הינה: האם אירוע טרור בעל המתבצע במקום בעל קירבה גיאוגרפית או תרבותית יזכה לכיסוי תקשורתי נרחב יותר מאשר אירוע טרוריסטי המתרחש במקום מרוחק מבחינה גיאוגרפית ותרבותית?
            כדי לענות על שאלת המחקר אציג בפרק הראשון סקירה תיאורטית לגבי תפקידה של התקשורת, היותה של התקשורת מכשיר להשפעה מחד ולצבירת עוצמה כלכלית מאידך. בהמשך אבחן את הטרור כמוצר תקשורתי וכן את הקשר שבין רמת הכיסוי של הטרור לבין קירבה וריחוק, גיאוגרפיים ותרבותיים, בין קהל היעד לאירוע. בסיום הפרק אסכם את הסקירה התיאורטית ואעלה את השערות מחקרי לגבי שאלה המחקר. בפרק השני אציג את שיטת המחקר שתהיה משולבת. מצד אחד היא תהיה כמותית ותתייחס לנפח הפרסום שלו זוכים ארועי הטרור וכן למיקום, מבחינת עמודים ראשיים או פנימיים. מצד שני אשתמש בשיטה הפרשנית-פנומנולוגית, כאשר אערוך השוואת נוסחים, תוך הענקת התייחסות ונקיטת צד בין כיסוי תקשורתי הניתן לאירועים קרובים ולאירועים רחוקים, כאשר את ממצאי המחקר אציג גם כן בפרק זה. הפרק השלישי יהווה דיון בממצאי המחקר, תוך התייחסות להיבטים מהסקירה התיאורטית, כאשר את מסקנותי אביא בסיכום.