עבודה סמינריונית בנושא בחינת שיטה מועדפת להתמודדות עם שאלות רגישות בנושא סמים קלים בקרב בני נוער (השוואת הראיון פנים מול פנים ותיבת הקלפי) תוכן העינינים מבוא. 1
פרק א: סקירת ספרות. 3
1 .1. שאלות רגישות בסקרים – האיום.. 3
1 .2. גורם ההטיה. 5
1 .3. שיטות סקר להתמודדות עם שאלות רגישות. 7
1 .3.1. המטרה. 7
1 .3.2. דרכי ההתמודדות עם שאלות רגישות בסקר. 8
1 .3.3. יתרונות וחסרונות של שיטות סקר שונות בהתמודדות עם שאלות רגישות. 9
1 .4. שיטת הראיון פנים מול פנים – יתרונות וחסרונות. 17
1 .5. תיבת הקלפי 19
1 .6. רציונל. 19
1 .7 השערות המחקר. 20 פרק ב: מתודולוגיה. 21
2 .1. שיטת המחקר. 21
2 .2. כלי המחקר. 21
2 .3. אוכלוסיית המחקר. 22
2 .4. הליך המחקר. 22
פרק ג: ממצאים על פי השערות. 24
פרק ד: דיון 31
פרק ד: דיון 31
4 .1. מסקנות. 31
4 .2. השיטות – קלפי מול ראיון פנים מול פנים.. 31
4 .3. תיבת הקלפי לעומת ראיון פנים מול פנים לגבי שאלות בנושאי סמים קלים בקרב בני נוער  33
4 .4. תיבת הקלפי מול שיטות אחרות לגבי שאלות שאינן רגישות. 34
4 .5. מגבלות המחקר. 35
סיכום ומסקנות. 36
ביבליוגרפיה. 37
נספחים. 42
רשימת לוחות מס' לוח תוכן הלוח מס' עמוד
1 התפלגויות גיל בשתי שיטות הסקר (קלפי ופ.מ.פ.)
2 4
2 התפלגות נחקרים על פי כיתות בקלפי וראיון פ.מ.פ.
24
3 תשובות לשאלות בראיון פנים מול פנים לעומת תשובות בראיון למילוי עצמי
2 5
4 יחס משיבים בחיוב על שאלות רגישות בין שיטת הקלפי לשיטת ראיון פנים מול פנים
2 6
5
השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 10: זה בסדר לעשן מדי פעם מריחואנה
2 6
6 השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 15: מוכן להתנסות בעישון מריחואנה
2 7
7
השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 18: התנסיתי בעישון מריחואנה
2 7
8 השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 20: מוכן לשלם עבור מריחואנה
2 8
9
השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 9: מוכן לעבוד קשה עבור אוטו
2 9
1 0 השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 14: נהנה מאד מפעילויות ספורט
2 9
1 1
השוואה של ראיון פמ"פ ותיבת קלפי בשאלה 13: אני מקבל כסף מהורי
3 0 מבוא
הטיות בסקרים קיימות גם ללא התשובות המביכות.
גם כאשר מודל הדגימה משוכלל וההטיה נתפסת כקטנה מהטעות התקנית, עלולות התוצאות לסטות במידה ניכרת מהערכים האמיתיים באוכלוסייה. לעתים קיימת הטיה באחוזים ניכרים בין ערכי הממצאים לערכים האמיתיים, עד כמה שניתן לבדוק זאת (פוקס ובר-לב, 1998).
ככל שהשאלות עוסקות בנושאים שרמת רגישותם גבוהה יותר, כמו צריכת אלכוהול, שימוש בסמים או נטייה קלפטומנית. כאשר השאלות עוסקות בנושאים אלה, נוהגים נחקרים להימנע ככל האפשר מחשיפתם לפעולות אלו. גם שאלות הנוגעות להכנסה ואף גיל, גורמות למענה תשובות שקריות כתוצאה מחוסר רצון להיחשף, גם כאשר הדבר נעשה במסגרת סקר חסוי.
התשובות השקריות נפוצות יותר, ככל שהשאלות דנות בפרטים הנתפסים בעיניהם כמאיימים או בלתי מחמיאים (Mensch & Kandel, 1988).
הסקר הרגיש בקרב בני נוער, נבחר בשל חשיבותה ופיצולה של אוכלוסייה זו. כאשר קיים צורך באישור בכתב מההורים, לשם השתתפותם של בני נוער בסקר הכולל שאלות רגישות בבית הספר, נראה כי המערכת הקיימת אינה מפיקה תוצאות מדויקות ומקיפות, כיוון שבמקרים רבים אין שיתוף פעולה, דווקא מצד בני הנוער הנמצאים בסיכון ומצד הוריהם. מלבד זאת, תלמידים הם רק חלק מאוכלוסיית בני הנוער.
משום כך, ניתן לומר כי במקרים רבים סקרים אלו מציגים רק תמונה חלקית. אם מבצעים סקרים במדגם של בתי ספר, מאבדים מידע על התלמידים שנשרו או שאינם מצויים במסגרת זו, ואשר ידוע כי הם פגיעים יותר לסמים (ג'ונסטון ועמיתים [בתוך: ברנע, 1990]).
מהאמור לעיל, אנו למדים כי, לעיתים קרובות, קשה לקבל תמונת אמת לגבי שאלות רגישות, במיוחד מצד אוכלוסיות שהמידע לגביהן עשוי להועיל להן ולחברה.
גם כאשר מדובר באוכלוסיית תלמידים, עיקר חששם של החוקרים הוא האם הם אמנם בוטחים ונותנים אמון בבתי הספר, שכן עלולים לצוץ חששות לגבי האנונימיות והסודיות שינקטו בתי הספר לגבי המידע שייאסף. כלומר, המטרה הנתפסת בעיני התלמידים, אינה בהכרח שיפור ועיצוב תוכניות לטובתם של בני הנוער, אלא קיים חשש מחדירה ופגיעה בפרטיותם של הצעירים (Herdt, 2003).     מהאמור לעיל ניתן להבין כי קיימת חשיבות רבה לשיטת הסקר שייערך בקרב בני נוער, כאשר הסקר כולל שאלות רגישות. אחד הנושאים המרכזיים העומדים כיום על הפרק, בהתייחסות לבני נוער, הוא בעיית השימוש בסמים בקרב אוכלוסייה זו. מעבר לכך קיימות עוד שאלות רגישות רבות, אשר חקר השיטה העדיפה עשוי להועיל במציאת הנתונים לגביהן. משום כך תהיינה שאלות מחקרי:
מהי שיטת הסקר העדיפה להתמודדות עם שאלות רגישות?
באיזו שיטה יודה אחוז גבוה יותר של נשאלים על שימוש בסמים קלים?
האם לשיטת הסקר השפעה לגבי שאלות שאינן רגישות?
על מנת לענות על שאלות המחקר, אציג בפרק הראשון סקירת ספרות הנוגעת לשאלות רגישות ולשיטות סקר שונות, העשויות להציג עדיפות לשיטה מסוימת על פני האחרות. לשם כך אציג בסקירת הספרות את האיום שבשאלות רגישות, את גורם ההטיה ואת מכלול השיטות על יתרונותיהן וחסרונותיהן.
לאחר מכן תיבחרנה שתי השיטות העדיפות, על מנת לבחון איזו מהן יעילה יותר. בסוף הפרק יוצג רציונל המחקר, ומיד אחריו השערות המחקר.
הפרק השני יהיה הפרק המתודולוגי, ובו יוצגו שיטת המחקר, כלי המחקר, אוכלוסיית המחקר והליך המחקר.
הפרק השלישי יציג את הממצאים ומתן מענה ראשוני לשאלות המחקר בהתאם להשערות.
הפרק הרביעי יהווה דיון, שבו אקשור את הקצוות שבין ממצאי המחקר והספרות הרלוונטית, הדנה בשאלות אלו ומתייחסת להשערות שתועלנה בסוף פרק הספרות. בפרק זה אנסה לחרוג מעצם הממצאים היבשים, שיוצגו בפרק השלישי, כדי למצוא גם הסבר המעוגן בספרות ונתמך על ידי הממצאים למסקנותיי שאציג בסיכום.