תוכן עניינים
1.         תוכן עניינים -עמ' 2
2 .         מבוא
-עמ' 3
3 .         רקע
תיאורטי- עמ' 4-32
3 .1. השפעת התקשורת האלקטרונית על החברה בישראל ובעולם -עמ' 4-8
3 .2. האינטרנט :ארץ מובטחת או מציאות מאיימת עבור ילדים ובני נוער ?- עמ'- 9-10
3 .3.  דפוסי שימושי התקשורת של ילדים ובני נוער באינטרנט –עמ' 11-13
3 .4. זכויות היסוד בתקשורת מול הגנה על ילדים ובני נוער בתקשורת- עמ' 14-17
3 .5   האמצעים ו/או הגופים הפועלים למניעת האלימות בעקבות האינטרנט.-עמ'  18-20
3 .6.
פורנוגרפיה באינטרנט –עמ' 21-30
3 .7   תפקיד ההורה כמחנך ברשת האינטרנט.עמ' 31-32
4 .        מתודולוגיה/מערך המחקר –   עמ' 
3 3-37
5.     הצגת הממצאים –  עמ'
3 8-41
6 .     דיון –   עמ' 42-47
7.     מסקנות והמלצות –   עמ' 48-49
8 .     סיכום  -עמ' 50 9.    ביבליוגרפיה- עמ' 51-54
1 0.   נספחים-עמ' 55-58 
2 .מבוא
האינטרנט המהווה מקור אינפורמציה מהיר, ראשוני ומתקדם ומכיל כמות כמעט אינסופית של מידע אודות כל תחום עניין ודעת הקיים בעולמנו, תפס תאוצה ומקום מרכזי בחיי הבריות בסוף המאה הקודמת ובפרט בעשור האחרון. לכאורה, ניתן לראות זאת כפריצת דרך חיובית היות והאינטרנט פותח אפיקי ידע רבים, מאפשר ערוצי תקשורת חלוציים ומקל על חיינו בתחומים רבים ומגוונים. אך יחד עם זאת האפשרות להעברת אינפורמציה בצורה חופשית וללא כל סוג של צנזורה, הפכה את האינטרנט למעצמת פורנוגרפיה.
 מספר עצום של דפי אינטרנט מכיל תכנים ומסרים מיניים הנגישים לכל גולש, בין השאר לקטינים אשר חשיפתם לתכנים אלו עלולה להיות בעלת השפעה שלילית. מחקרים בארה"ב מצביעים על רמות חשיפה מזעזעות של קטינים לפורנוגרפיה באינטרנט, בעוד שהמצב בארץ פחות ברור מאחר ונעשו מחקרים מועטים בנושא.
גלישה באתרים המכילים מסרים ותכנים מיניים ולעיתים אף כוללים אלימות מינית, פדופיליה וסטיות מיניות נוספות, עלולה להוביל את הקטין הנחשף לאתרים אלו להתנהגויות לא נורמטיביות, אלימות, ואף להתפתחות נפשית ומינית מוקדמת ומעוותת. קיימים אמצעים וגופים שונים אשר הוקמו במטרה להגן על ילדים ובני נוער מפני הסכנות הקיימות באינטרנט, נעשות פעילויות הסברה בבתי הספר וקיימות תוכנות סינון תוכן, אשר נועדו להגן על ילדים הגולשים באינטרנט מפני תוכן שאינם מתאים לגילם. למרות זאת, בסופו של יום הילד אשר יושב מול המחשב האישי שלו ומחובר לרשת הגלובלית פעמים רבות חופשי לגלוש לכל אתר שירצה. רמת השליטה של הוריו על מעשי הילד באינטרנט, יחד עם רמת המוסריות אליה חונך הן אלו שישפיעו בסופו של דבר האם הילד ייחשף לתכנים מסוכנים או ימנע מכך. בנוסף קיימת אפשרות של חשיפה כפויה לפורנוגרפיה נגד רצון הילד הגולש.
מחקר זה שואף לחשוף את הגורמים המביאים בני נוער וילדים בישראל להיחשף לפורנוגראפיה באינטרנט, לזהות אילו אוכלוסיות הן בעלות סיכוי לחשיפה מוגברת, אילו אוכלוסיות נחשפות נגד רצונן לפורנוגרפיה באינטרנט, מה רמת המודעות של הילדים ושל הוריהם, וכיצד רמת השליטה של ההורים במחשב ובאינטרנט משפיעה על הרגלי הגלישה של ילדיהם.
שאלת המחקר היא: מהם הגורמים המסבירים את (אי) המודעות של ילדים ובני נוער בגילאי
1 2-18 לחשיפתם לסכנות האורבות באתרי אינטרנט מסוימים?

3 .רקע
תיאורטי
3 .1. השפעת התקשורת האלקטרונית על החברה בישראל ובעולם:
האינטרנט אשר נכנס לעולמנו בעשרות השנים האחרונות צבר תאוצה רבה מאוד עם השנים, וכיום מהווה אחד מאמצעי המדיה הגדולים והמרכזיים בעולם המערבי. בהתייחסות להשפעות התקשורת ניתן לציין ארבעה גלים מרכזיים:אחת ההשפעות שבעזרתה מדיום חדש כמו האינטרנט הצליח לחדור ולצמוח היא "תיאוריות השימושים והסיפוקים  " זוהי האסכולה השלישית במסורת ההשפעות המוגבלות של תקשורת ההמונים ,הנשענת על גורם החשיפה הסלקטיבית (כספי,1995).
אסכולת ה"שימושים והסיפוקים"  גורסת כי על אמצעי התקשורת או המדיום למלא את צרכיהם של משתמשים על ידי נתינת מענה לצרכים של משתמשיו. משתמש אשר יקבל מענה לשימושים שלו ירגיש מסופק מהאינטרנט וירצה להמשיך ולהשתמש בו בעתיד. במקביל, המשתמשים תומכים בפיתוח תוכנות וטכנולוגיות חדשות שיתרמו לקידום מדיום האינטרנט. אסכולה זו טוענת כי אם אכן הנמען נחשף באופן סלקטיבי ,הוא זה שמחליט בינו לבין עצמו למה ייחשף ולמה יוותר.כדי לברור בין אמצעי התקשורת ובין התכנים של אמצעי התקשורת ,חייב הנמען להפעיל שיקולים כלשהם.שם האסכולה "שימושים וסיפוקים נגזר מהשימושים שהנמען עושה באמצעי התקשורת לשם סיפוק צרכיו. ההשקפה הינה על צרכיו של הנמען כאשר הם המסבירים את תהליך התקשורת והמכתיבים את אופן החשיפה לתקשורת ההמונים ,את היקפה ואת תכניה. למעשה , הנמען מודע לצרכיו ומכלכל את פעילותו התקשורתית באופן רציונאלי.
כתוצאה מכך,נסיבות אישיות וחברתיות אצל כל אדם יחזקו צרכים מסוימים על חשבון צרכים של אחרים .למרות שהנמען מחליט לאילו תכנים להיחשף ומגייס את אמצעי התקשורת לצרכיו ,אך ישנן פעילויות אחרות המסוגלות להשיג את אותה פונקציה. (כגון: מפגש חברתי,פעילויות פנאי שונות או שינה).
אחד המחקרים המקיפים ביותר בהשפעת אסכולה "השימושים והסיפוקים" נערך בישראל בשנת 1969 ושוב בשנת 1990 ,ובדק מהם צרכי הקהל ואת חשיבותם של צרכים אילו .
החוקרים שעשו את המחקר הם כ"ץ וגורביץ' (2000) ,חוקרים אילו הציגו לנחקרים רשימה בת 35 צרכים (הרשימה כללה צרכים שנראו לחוקרים ייחודים למצב הארץ),כאשר כל נחקר נדרש להעריך את חשיבותו של כל צורך,עד כמה עוזרים לו אמצעי התקשורת ההמונים לסיפוק צרכיו,ולציין  האם ישנו עוד משהו מלבד אמצעי התקשורת ההמונים שיכול לעזור לנחקר לספק את צרכיו.
בעקבות המחקר הגיעו החוקרים למסקנה כי ישנם ארבעה צרכים עיקריים שמנחים את האדם ,כאשר קיימת חלוקת תפקידים בין אמצעי התקשורת השונים במילוי הצרכים .
•צרכים קוגניטיביים (הכרתיים) –צרכים של חיזוק הידע ,מידע והבנת העולם (בד"כ מסופקים ע"י תוכניות אקטואליה) • צרכים אפקטיביים (רגשיים) – צרכים של חיזוק התנסות רגשית ,הנאה או חוויה אסתטית ( הצרכים הללו בד"כ מסופקים ע"י תוכניות בידור בטלוויזיה ובקולנוע) •צרכים אינטגרטיביים (חברתיים) –צרכים של שייכות ,חיזוק ואמון ,ביטחון ,יציבות וסטאטוס, חיזוק הקשר עם המשפחה ,החברים, המדינה ,הדת והעולם(  בד"כ מסופקים ע"י תוכניות בידור , ראיונות ) • צרכים אסקפיסטיים (הרגעה וריפוי נפשי) צרכים של בריחה מהמציאות ,החלשת הקשר של האדם עם עצמו או עם הסובבים אותו ( צרכים אילו מסופקים ע"י שינה ,גלישה באינטרנט או ישיבה מול הטלוויזיה. ככל שבני האדם פונים ונזקקים לאמצעי תקשורת מסוים לסיפוק צורכיהם, כך הם מאפשרים לאותו אמצעי תקשורת לחדור לתוך חייהם ,וכך הם למעשה תוחמים את טווח השפעתו עליהם ועל החברה כולה .הנמענים הם השולטים בתהליך התקשורתי ,הם היוזמים את החשיפה לאמצעי התקשורת והם הקובעים את היקף השפעתו.זאת ועוד ,לתקשורת ההמונים אין בלעדיות בסיפוק הצרכים ,והנמענים יכולים לאתר חלופות יעילות לאמצעי התקשורת (כספי,1995).
החדירה הגדולה של המחשב למשקי הבית התרחשה בשנות השמונים, בתקופה זו החלו המפתחים לחפש אחר חידוש טכנולוגי אשר יאפשר ניצול מקסימאלי של האמצעי החדש החודר בהדרגה למרבית משקי הבית. בשלב הראשון האינטרנט לא חדר במהירות לאוכלוסיית הצרכנים הפרטיים, מאחר ולא נעשה פרסום משמעותי של טכנולוגיית התקשורת החדשה. ההתקדמות הטכנולוגית המשמעותית ביותר בתחום האינטרנט התרחשה בשנות התשעים, כאשר פותחו טכנולוגיות חדשות ומתוחכמות יותר, אך עם זאת פשוטות לתפעול (כספי,1995).
בעשור האחרון התפתח כלי האינטרנט, אשר כיום נמצא במרבית משקי הבית החילוניים בארץ, ובעולם כולו.
לתקשורת האינטרנט צורות רבות- מדפי ה-World Wide Web המתופעלים ע"י ארגוני חדשות גדולים, דרך קבוצות "יוזנט" הדנות במוסיקה עממית, וכלה במסרי דואר אלקטרוני בין עמיתים וחברים. מועני המסר יכולים להיות אדם אחד, בתקשורת של דואר אלקטרוני, דרך קבוצה חברתית, וכלה בקבוצה של עיתונאים מקצועיים בעמוד WWW. במסגרת השיפורים שהחלו