מבוא
     מהקמת המדינה שרר בין ישראל ומצרים מצב מלחמה. ישראל ומצרים נלחמו זו בזו במלחמת העצמאות, במבצע קדש, במלחמת ששת הימים, במלחמת ההתשה, ובמלחמת יום הכיפורים. למלחמת ההתשה הייתה משמעות גדולה לגבי שני הצדדים. מצרים לא השיגו את יעדם: ישראל לא נסוגה מהתעלה למרות מאמציהם הבלתי נלאים של מצרים. מלחמת ההתשה גבתה מחיר גבוה מאוד בחיי אדם משני הצדדים. ניתן לומר כי מלחמת ההתשה הייתה פרק טרגי נוסף בסכסוך הדמים בין הערבים לישראלים. לא הייתה שום תזוזה לקראת שלום, למרות שהיו מאמצים כאלה, אך הם לא נשאו פרי. (ליפשיץ, 1989).           ב- 6
באוקטובר 1973 פרצה מלחמת יום הכיפורים. אנואר סאדאת-נשיא מצרים היה מאוכזב מהקיפאון המדיני, מאי יכולתם של גורמים בינלאומיים להשפיע על ישראל לסגת מאזור התעלה וליצור כיוון כל שהוא לקראת השגת שלום. סאדאת האמין כי המלחמה תשכנע את ישראל, כי עליונותה הצבאית אינה מובטחת, הוא השיג שיתוף פעולה עם סוריה וניצל את העובדה שמעמדה הבינלאומי של ישראל היה קשה כתוצאה ממלחמת ההתשה.(ליפשיץ,1989).
      למרות שהמלחמה הסתיימה בניצחונה של ישראל, זועזעה החברה הישראלית מההפתעה שבפתיחתה, וממספר האבידות הגדול (יותר מ- 2000 חללים).  במצרים אכן רווחה תחושה, שמלחמת יום הכיפורים הצילה את כבודם של הערבים שהושפל במלחמות הקודמות. ארה"ב הגבירה את מאמציה למצוא פיתרון מדיני שיביא לסיום המלחמות באזור. במצרים ובישראל הובעה נכונות להשתתף בתהליכים מדיניים אלה, לאחר משא ומתן שנמשך חודשים ארוכים, בתיווכו של הנרי קיסינג'ר, מזכיר המדינה האמריקאי. בחודש ספטמבר 1975 נחתם הסכם ביניים בין ישראל למצרים, שלפיו הסכימה ישראל לסגת מסיני ולהחזיר את בארות הנפט באבו רודס שבסיני, ומצרים הסכימה לאפשר מעבר של ציוד לא צבאי לישראל דרך תעלת סואץ.  בעקבות הסכם זה הגיע אנואר סאדאת לביקור ב- נובמבר 1975. במהלך שנת 1978 נערכו שיחות בין מדינאים ישראלים, מצרים ואמריקאים. שנה לאחר ביקורו של סאדאת בירושלים התקיימה בקמפ דיוויד ועידה, בה השתתפו מנחם בגין, אנואר סאדאת וג'ימי קרטר נשיא ארה"ב.
הדיונים הסתיימו במרס 1979, עם חתימתו של הסכם השלום בין ישראל למצרים. (אורן עמ',
1 981)        לאור השלום עם מצרים חלו תמורות הן בישראל והן במצרים. זו היתה הפעם הראשונה  שנחתם חוזה שלום בין ישראל לבין אחת משכנותיה הערביות, ואין ספק  שזוהי נקודת ציון היסטורית בסכסוך הערבי-ישראלי. בחרתי לעסוק בשתי מגמות שידגימו תמורות אלו. האחת היא שיתוף הפעולה החקלאי בין מצרים לישראלי, שם אסקור את המישורים השונים בהם קיים שיתוף פעולה בין שני הצדדים ואת תרומתו של שיתוף פעולה זה.  הנושא השני שאעסוק בו הוא משולש היחסים בין מצרים ישראל והפלסטינאים בעקבות הסכם השלום.