סמינריון צדק חברתי

סוג העבודה
מקצוע
מילות מפתח , ,
שנת הגשה 2005
מספר מילים 3732

תקציר העבודה

"כי האדם עץ השדה" נכתב והושר בעבר,אולם מהי התייחסותו של האדם בעידן המודרני לסביבתו? כיצד יוכל האדם להשתמש במשפט כדי לקדם את צרכיו הסביבתיים?
מלחמות רבות מטרידות את האדם,כחלק מהחברה בה הוא חי,מבית ומחוץ.חלקן חיוניות ואף קיומיות,אולם תמיד יהיה בהן צד מנצח וצד מפסיד,ולאחר מניין הקורבנות החיים ישובו למסלולם.
במלחמות מעין אלו הלוחמים הם חיילים,כלי הנשק הם רובים ותותחים,אורכה מס' מסוים של שנים,החזיתות יהיו באוויר,בים וביבשה,ותוצאותיה יסתכמו בהישג טריטוריאלי כלשהו,ובמניין הרוגים ופצועים.
אולם יש מלחמה,אשר חוצה גבולות ויבשות,ומטרידה רבים ברחבי תבל,אך לא רבים דיו.
הלוחמים בה הם לרוב אנשי מדע,כלי הנשק העיקרי הוא המודעות,ואף היא מתקיימת באוויר,בים וביבשה.
תוצאותיה הרות גורל עבור כל החיים-זוהי "המלחמה הסביבתית"-מלחמה בה האדם הוא האויב של עצמו,מלחמה בה אין מנצחים אלא רק מפסידים.
החיים המודרניים הצמיחו מפגעים סביבתיים רבים,הקטינו את כמות המשאבים הטבעיים,והגדילו את הפגיעה בסביבה,לעיתים עד כדי נזק שאינו בר-תיקון.אין חולק על כך שההתפתחות האדירה הזו קידמה את חייהם של רבים ואת האנושות כולה.אולם לרוב,הנפגעים העיקריים הם לאו דווקא הנהנים-בטווח הקצר אלו הם אנשים החיים בעוני ולכן אין להם את המודעות והכוח המשפטי להילחם.לטווח הארוך,אלו הם צאצאינו דור העתיד.
במחקר זה נתייחס לדור ההווה ניתן סקירה כללית של החוקים הקיימים במדינת ישראל בנושא איכות הסביבה. , נתאר את מצב איכות הסביבה בארץ ונמפה את האזורים המזוהמים ביותר תוך השמת דגש לסוג האוכלוסייה הנמצאת באזור ונראה האם ישנו אי צדק בכך. "אבות אכלו בוסר ושיני בנים תקהינה" הרעיון העומד מאחורי פסוק זה הוא צדק בין דורי.
את הנעשה אין להשיב,אולם ניתן לתקן ואף למנוע נזקים עתידיים.
"צדק צדק תרדוף"(דברים טז'-כ).
מהו צדק?
שאלת מחקר-האם קיים קשר בין מצב איכות הסביבה במגזר הערבי למודעות שלהם  לאיכות הסביבה.
במחקר זה ברצוני לבדוק האם קיימת מודעות במגזר הערבי לשמירה על איכות הסביבה על אף מצבם הרע וחוסר הצדק הסביבתי ממנו הם סובלים.
  השערת המחקר-קיים קשר שלילי בין מצב איכות הסביבה של הערבים בישראל לבין המודעות שלהם לגבי איכות הסביבה.
בהנחה שמצב איכות הסביבה ירוד אך מודעותם לנושא גבוהה.
השערה שנייה היא שקיים הבדל בין הערבים הגרים בכפר לבין הערבים הגרים בעיר,בפרמטרים שבודקים תופעות המפריעות לסביבת המגורים(שאלה2), והפרמטרים שבודקים את הפגיעה באיכות הסביבה בסביבת המגורים(שאלה 7).
שיטה מדגם-השאלון חולק ל30 נבדקים15 סטודנטים ו15 סטודנטיות מהמגזר הערבי במכללת יהודה ושומרון באופן שווה,הנשאלים הגיעו מאזורים שונים חלק מתגוררים בכפר וחלק בערים.
הקדמה.
בעולם שאנו חיים בו כיום הכול נע מהר,הטכנולוגיה והקידמה תופסות כל תחום,העולם כזה רק החזק שורד ומצליח לשמור על סביבתו נקייה ולא מזוהמת.
בעולם שבו כסף = כוח נוצר אי צדק סביבתי הבא לידי ביטוי במגוון תחומי היום יום,נוצר מצב שזכויות יסוד כמו אויר נקי,סביבה ירוקה,מרחבים פתוחים לא מחולקים בצורה שוויונית,הסובלים העיקריים מכך אלו הם אוכלוסיות ממעמד סוציו-אקונומי נמוך.
כמו בכל חברה בעולם גם בחברה שלנו בני המיעוט ממוקמים בתחתית,בישראל הערבים נחשבים למיעוט וככזה מצבם הסוציו-אקונומי נמוך,כאמור ברישא המגזר הערבי סובל מנזקי סביבה חמורים.
בישובים רבים מערכת הביוב לא תקינה,לא קיימת מערכת איסוף פסולת סדירה,אין מרחבים פתוחים בישובים וכד'.
במגזר הבדווי המצב קשה עוד יותר כיוון שישובים רבים לא מוכרים על ידי המדינה, ולפיכך אין בהם את התשתיות הבסיסיות.
בעבודה זו אסקור את איכות הסביבה במגזר הערבי מבחינת צדק סביבתי.
  העבודה בפונט 14