ראשי פרקים מבוא                                                                                                    עמ'      2- 3
פרק ראשון- תנועת גורדוניה בראשית דרכה:
א.      מקורות יניקה של תנועת הנוער גורדוניה                                                                         מקור יניקה ראשון: תנועת הנוער הכללית והעברית                          עמ'      4- 6
מקור יניקה שני: אהרון דוד גורדון                                                     עמ'      6- 9
מקור יניקה שלישי: תנועת "הפועל הצעיר"                                       עמ'      10 ב.
מטרות תנועת הנוער גורדוניה                                                               עמ'      11
פרק שני- החינוך בתנועת הנוער גורדוניה:
א.      ראשית החינוך בתנועת הנוער גורדוניה הגורמים לחיפוש דרך חינוכית חדשה                                                 עמ'      12- 13
הדרכים להגשמת השיטה החינוכית של גורדוניה                               עמ'      13
ב.      התבססות החינוך בנועת הנוער גורדוניה ועידות הסתדרות גורדוניה- החלטות בעניין החינוך                           עמ'      14
יסודות החינוך בגורדוניה                                                                    עמ'      15
שלוש עשרה מידות לחבר גורדוניה                                                      עמ'      15- 17
עיקרי החינוך בגורדוניה                                                                      עמ'      17- 20 ג.       תהליכים חברתיים והשפעתם על החינוך בגורדוניה                         עמ'      21- 22
ד.      העבודה החינוכית בתנועת הנוער גורדוניה החינוך בשכבת ה"צופים"                                                                   עמ'      23- 24
החינוך בשכבת ה"מתעוררים"                                                            עמ'      
5 – 26
החינוך בשכבת ה"מגשימים"                                                              עמ'      27- 28
סיכום                                                                                                  עמ'      29-30 רשימת מקורות                                                                                   עמ'      32-31
נספחים                                                                                               עמ'      33-
3 8
מבוא
עבודה זו עוסקת בתפיסתה החינוכית של תנועת הנוער "גורדוניה". ראשית כל, מהי אותה תפיסה חינוכית שהשאירה חותם עוד בימינו אנו? שנית, בניסיון להשיב על השאלה, האם  הצליח הנוער להגשים את המטרות שלשמן חונך בתנועה?
על מנת להבין כיצד נרקמה אותה תפיסה חינוכית ייחודית, יש תחילה לעמוד על מניעי ותנאי היווצרותה, ועל התפתחותה של גורדוניה כתנועת נוער במהלך השנים. לשם כך, החלק הראשון בעבודה, עוסק בתנועת גורדוניה בראשית דרכה, על-ידי ניתוח מקורות היניקה וסקירת מטרותיה של התנועה. החלק השני בעבודה, הנו החלק העיקרי, העוסק בהיבט החינוכי של גורדוניה -בתפיסה החינוכית- שלמעשה מורכבת מגורמים מעצבים הן חיצוניים והן פנימיים, מיסודות ועיקרי חינוך התנועה, מתהליכים חברתיים שהשפיעו על התכנים החינוכיים ומהעבודה החינוכית כפי שיושמה בפועל. מענה לשאלת מימוש מטרות התנועה שלשמן חונך הנוער, מופיע רק בסיכום העבודה, זאת משום שראיתי לנכון, לעסוק בעיקר, בתפיסתה החינוכית של גורדוניה, אך ללא התייחסות למימוש מטרות התנועה, לא מתקבלת תמונה מלאה אודות העבודה החינוכית. רקע
"תנועת נוער התפתחה מתופעה פיזיולוגית לתופעה פסיכולוגית", בדבריו אלה, פנחס לבון התכוון לומר כי תנועת נוער מהווה כלי שבאמצעותו ניתן לפתח את יכולת הצעיר ורצונותיו ולהפכם לכוחות חיוביים, משפיעים ומעצבים בתוך החברה. כל תנועת נוער היא דוגמטית בייסודה, אינדיבידואליסטית, ובהכרח מגשימה חלוציות. ישנו צורך נפשי של הצעיר לקבוע לעצמו השקפת עולם ולמצוא מענה לשאלות המטרידות אותו. הנוער מחפש יכולת לביטוי עצמי, ליצירתיות ולהבעת האופי המיוחד של נפשו באופן מעשי ומיידי. תנועת הנוער מהווה מסגרת המתפתחת לגורם חברתי.
תנועת נוער גורדוניה קמה בגליציה ובפולין במחצית הראשונה של שנות העשרים, התרחבה במהירות והכתה שורשים בארצות שונות באירופה, בארצות הברית, באמריקה הדרומית ובצפון אפריקה.
ייחודה האידאולוגי של גורדוניה היה בשלושה, על-פי לבון: א. ציונות עממית והומאנית;                   ב. סוציאליזם עממי, דמוקרטי, חירותי, חינוכי ומוסרי; ג. ביקורת המארקסיזם ותורת המהפכה כדרך לביסוס התפיסות הנ"ל. גורדוניה שילבה יסודות אלה בהשקפה כוללת משלה והקנתה את התנופה והחיוניות האופייניות לתנועת נוער.
התנועה התארגנה בתקופה שבה גבר העימות בין הציונות לבין הקומוניזם הסובייטי, וגם בקרב הציונות עצמה, גבר הויכוח בין הזרם המרקסיסטי לבין מתנגדיו. רבים וכן טובים מן הנוער היהודי בגולה ובארץ זנחו את הרעיון הציוני והלכו שולל אחרי זוהר המהפכה והמיתוסים שלה, בתקווה למצוא בה את הגאולה השלמה. טבעי הדבר שגורדוניה ביקשה ומצאה סימוכין להתנגדותה לקומוניזם ולמטריאליזם ההיסטורי במחשבה המקורית והעצמית, ולו גם המסובכת, של אהרון דוד גורדון. לבון מנה ארבעה גורמים למשבר הנוער: "עומס התורשה של דורנו; המציאות היהודית והשפעתה; הציונות בהגשמתה, וההתפתחות הפנימית של תנועת הנוער הציונית". היה זה נוער שחי באי וודאות, נוער שנשא בנפשו את כל עומס הירושה של תקופת המלחמה ותוצאותיה, ושאף לדבר אחד עיקרי: "להציל את החיים". תוך חילופי המשטרים והאידיאות, ומתוך המפולת הכללית, ומאורעות המלחמה והאכזבות שלאחריה- הכיר נוער זה את העולם, את החיים, את האדם ואת המציאות היהודית.
לבון מתאר: "שבעה מיליון יהודים עומדים על מפתן האבדון… מיליונים של ילדי ישראל ונעריו חסרים את מגן האמונה בערך האבסולוטי של הקיום היהודי… בערך הרוחני של חיי אדם… גורל היהדות נחרץ". רק הציונות "הינה השאיפה הרוחנית היחידה, אשר יצרה יש חדש בחיים היהודיים… היחידה לפי ערכה האנושי והלאומי בכל היקף תקופתנו".
בכתביו מתאר גורדון:  "ארץ ישראל היא מרכז כל העם ורק היא צריכה לשמש מרכז לאחדות העם. כמו לכל שאיפותנו הלאומיות ועבודתנו הלאומית של העם…מרכז עבודתנו צריך להיות אחד, פה בארץ ישראל. מרכז אחד לרעיון, לעבודה לשם הגשמת הרעיון לאיחוד העם".
גורדוניה נטלה את קווי היסוד שלה, לפי צרכיה, ההשקפות והתורות שהיו מקובולת אז כ"מדע האדם" מתחום הפילוסופיה, הסוציולוגיה, והפוליטיקה.
גורדוניה נתייחדה מבחינה אידיאולוגית בקרב תנועות הנוער והקיבוץ שקמו באותה תקופה, בהדגשת היותה המשך למסורת "הפועל הצעיר".
גורדוניה שאפה להשתחרר ממסורת החינוך החופשי ושאר הלכי הרוח של התנועה הגרמנית, במטרה לחנך טיפוס של צעיר מגשים, חלוץ מציאותי, מפוכח, המסוגל לעמוד באכזבות, קשיים וסבל, ללא אשליות, חדור מחוייבות ציבורית ולאומית, בעל פתיחות חברתית וקשוב לצרכי הכלל, משוחרר מרגשנות יתרה וממשיחיות של חזון השלמות הקיצוני. אנשי גורדוניה ראו בתנועה הגשמה של כיסופיהם ושאיפותיהם העמוקים ביותר. האתוס נוצר על-ידי הבלטת המניע האידיאולוגי, המופת האישי ומידות וערכים אישיים. האתוס העלה דמות המנהיג- חלוץ כריזמטי, בעל מופת ומוסר אישי, אפילו יש בכך משום אשליה. המוטיבציה היסודית היתה חידוש סדרי חברה וחיים וחידוש היחיד (כפי שכונה בלשון בני הזמן)- מרד נגד הקיים ונגד אורח- החיים הממוסד. הדבקות באידיאלים ה"מוחלטים" היא שהקנתה לאנשי התנועה ראיה מפוכחת ואמיתית, הדוחה כל מהפכה מזוייפת.