רצח עם בראי היחיסים הבינלאומיים
| מוסד לימוד | אוניברסיטת בן-גוריון |
| מקצוע | מדעי המדינה ויחבל |
| מילות מפתח | ניתוח רצח העם בביאפרה על ידי שני מודלים של תאוריית "קבלת החלטות" |
| שנת הגשה | 2007 |
| מספר מילים | 6460 |
| מספר מקורות | 4 |
תקציר העבודה
תקציר עבודה זו מחלוקת לשלושה חלקים, ומטרתה ניתוח מופע רצח העם בביאפרה שארע בין השנים 1966-1970 , עפ"י תאורייה מיחסים בינלאומיים.
החלק הראשון של העבודה, מתאר את השתלשלות האירועים שהובילו למופע רצח העם בביאפריה, ומפרט את התרחשויות רצח העם כפי שארעו במציאות באותם שנים. אני מניחה כי רצח העם בביאפרה הנו פרי החלטה רציונלית של תהליך ארגוני ועל כן, החלק השני בעבודה סוקר שני מודלים של תאוריית "קבלת החלטות" מרמת המיקרו – המדינה: המודל הראשון- דגם המדיניות הרציונלית והמודל השני- דגם התהליך הארגוני. שילוב שני מודלים אלה, מקנה תמונה מלאה ומכסה את כלל האספקטים הרלוונטיים לניתוח. החלק השלישי בעבודה הנו ניתוח מעמיק של מופע רצח העם עפ"י שני המודלים, ולמעשה זוהי אינטגרציה של שני החלקים הראשונים- סיפור מופע רצח העם הביאפרי מחדש, דרך המודלים הרלוונטיים של תיאוריית קבלת החלטות. לבסוף ישנה ביקורת על שני המודלים התיאורטיים בניסיונם להסביר את מופע רצח העם.
הקדמה עם שלם גווע מרעב ומלחמה בערבה האפריקנית, מושמד ע"י אנשים אחרים, שחורים כמוהו. ביאפרה נוצחה במלחמת עצמאותה. מאז ה- 30 במאי 1967, כשהיא הכריזה על ניתוקה מהפדראציה הניגרית – אותה מדינה מאוכלסת ביותר של אפריקה, שמספר תושביה כ- 35 מיליון – הצליחה אמנם ביאפרה להדוף את רוב ההתקפות, אולם עם כל הסתערות חדשה של ניגרים, אבדו לה שטחים נוספים, עד שכיום מסתכם כל שטחה במובלעת קטנה, שארית אומללה של מה שהיה פעם מדינת ביאפרה. כעשרה מיליון בני אדם בביאפרה זו, שהייתה למחנה פליטים ענק.
ביאפרה גססה לה במרחק של שמונה שעות טיסה מפאריס. מלחמת פרישה זו, הנראית כאבודה לעם הביאפרי האמיץ – העם שהצליח לעמוד משך למעלה משנה מול צבא גדול פי חמישה משלו וחמוש בנשק רב פי מאה מנשקו – מסתיימת, איפוא ברעב ולמעשה ברצח עם.
" זה נגמר. לעולם ועד. לא אוכל עוד לראות פני ניגריאני מבלי שאשאף להרגו. הם גרמו לנו סבל רב מדי". משפט זה שלווה בברק נקמה בעיני אומרו, מסביר את הבעיה בצורה יסודית : "שני גזעים, שתי תרבויות, עומדים אלה מול אלה. שני גזעים שהאנגלים החליטו לאחדם לפני חמישים שנה.
שני גזעים השונים זה מזה כמו שהגרמנים שונים מהאיטלקים. ההאוסה מהצפון והאיבו מביאפרה, שלעולם לא יוכלו לחיות יחדיו בעתיד. לעולם ועד."
