עבודה זו נעשתה במסגרת לימודי תואר ראשון, בתור מבחן בית בקורס של … תקשורת בונה- ישוב וניהול סכסוכים.
תקשורת היא דרך המאפשרת חיים בצוותא. קבוצות וקהילות אינן יכולות להתקיים ללא תקשורת.
הנושא העיקרי בעבודה זו הוא ניהול משא ומתן ויישוב סכסוכים- הלוא זוהי תקשורת בונה.
בעבודה ישנן הגדרות של כל המושגים הרלוונטים לקורס, כמו כן מודלים ופרספקטיבות שונות.
ציון 90. – העבודה לא כוללת ביבליוגרפיה או אזכורים שלב טרום מו"מ הוא שלב קצר לכאורה אך הוא מרכזי וחשוב ביישוב סכסוכים. זהו שלב טכני פרוצדוראלי, כלומר- בו מתכננים את כל השלבים הטכניים שיהיו במו"מ עצמו, כגון: היכן יתקיים המו"מ, מיהם המשתתפים, מה סדר היום, האם תהיה פגישת עיתונאים, מי ידבר קודם, מי יצא קודם, מי יכנס וכדומה.  זהו שלב של בדיקת כוונות והוא ביונילטראלי מכיוון שבו נפגשים שני הצדדים לראשונה. מהסיבה הזו, שלב זה חשוב כל כך מפני שניתן לפתח יחסי קרבה ראשוניים וליצור כימיה כלשהי. מדובר על מגעים- לנסות מראש, מאחורי הקלעים, איך אנו מתכוונים לנהל את המו"מ. לעיתים הצדדים מדליפים אחד לשני את עמדותיהם, לפני שיוצאים עם זה לציבור. כמו כן, ניתן לגלות את הרצון, האמינות והפתיחות שמשדר, או לא משדר, הצד השני. בשלב זה ניתן בעצם לאמוד את עומק הקונפליקט ולהבין לאן הולכים. יחד עם זאת, בשלב זה עלולה להתפתח נוקשות בעמדות בין הצדדים, היכולות להוות מכשול להתקדמות המשא ומתן ואף לגרום לכישלונו. במידה ואין לכל צד הכרה בכך שלצד השני ישנו תפקיד, ואין הוא מסכים לתהליך של בחינת הצעות ותגובה עליהן – עלול להיכשל יישוב הקונפליקט. ככל שמנהלי המשא ומתן מיטיבים לנמק את עמדותיהם הראשוניות, כן גדל הסיכון שתהליך השכנוע של הצד האחר ייהפך לתהליך שכנוע עצמי, שיחזק את הדבקות ביעדים הראשוניים ויצמצם את הנכונות לסטות מהם, נכונות שהינה חיונית במקרים רבים לצורך קידום המשא ומתן.
על המגשר בין הצדדים המעורבים בקונפליקט ללמוד את האינטרסים, העמדות, הסיבות שהובילו לקונפליקט וגישתם של הצדדים אחד כלפי השני בצורה עמוקה. חשוב שהמגשר ידאג לסידור נכון של המשתתפים בכדי להביא ליצירת אוירה נוחה לשני הצדדים על מנת שאף צד לא ירגיש מקופח או מועדף. לעיתים יכולות להתעורר בעיות שונות על בסיס כבוד או אגו ועל המגשר להיות מוכן לכך בכדי שהמו"מ לא יכשל, (ראה דוגמת ועידת ג'נבה בהמשך).
תוך כדי המשא והמתן, הן האינטרסים הבסיסיים והן היעדים של הצדדים יכולים להשתנות. גורמים חיצוניים, מידע חדש והמשוב המתקבל מהצד האחר עשויים ליצור תפיסה מחודשת של האינטרסים או סדר עדיפויות שונה, וכתוצאה מכך, לגרום לשינוי היעדים.
–