מבוא
אחריות כבדה מוטלת על כל מי  שבא להחליט על הגשת כתב אישום פלילי נגד אדם, בייחוד בעבירות בעלות אופי חמור ועבירות שיש עימהן קלון וכתם בל יימחה.  יש אפילו זיכוי בדין אין בו כדי להיטיב נזק שנגרם מתוך אישום שלא היה יסוד לו.  מכאן מתחייבת מידה יתירה של זהירות בטרם מגישים כתב אישום.  בדיני נפשות עסקינן, והגם שכל נאשם מוחזק חף מכל עבירה, ואף יהיה לו "יומו בבית המשפט" להתגונן כלפי האשמה המיוחסת לו, אין להתעלם מכך כל הליכי משפט דרכם להתמשך ולהסתעף, ויש עימהם לא אחת גם משום עינויי דין ונפש.  מצווים אנו אפוא לדקדק היטב בחומר שבתיק וללבן ביסודיות את הבעיות הכרוכות בעניין נושא האישום, לבל נבוא לידי אישום שווא ובל נכביד על הציבור ועל בתי המשפט הכבדת יתר בניהול משפטים ארוכים ומורכבים, שאין בהם לא צורך ולא תועלת.  לא בכדי נצטווינו מאז ומקדם לאמור: "לא תשעו עוול במשפט".  אכן, רק המחשבה תחליפה, אוזן קשובה ושכל טוב, הנכון להפוך ולהפוך בכל השיקולים, לדרוש אותם, הן לכף חובה והן לכף זכות, יוכלו למנוע משפטים מיותרים שיש בהם נזק לפרט ולחברה.  כי מי שבידו לחתום על כתב אישום בשם מדינת ישראל מצווה, כי ישווה תמיד לנגד עיניו את ערך האדם ואת טובת החברה, בטרם יחתום על כתב אישום זה. ואכן סמכות היועץ לממשלה להגיש כתבי אישום הינה מן הפוגעות ביותר בכל סמכויות השלטון.  כלומר, יש לקחת בחשבון את ההשלכות השליליות החמורות העלולות לנבוע מכשל בהפעלת שיקול דעת שיוליך לקבלת החלטה שגויה ולהגשת כתב אישום.  השלכות קשות אלה מחייבות שהמערכת המופקדת על קבלת ההחלטה בדבר הוצאת כתב אישום תאורגן ותתפקד בצורה טובה ככול האפשר כדי למנוע טעויות.  אכן החקירה הפלילית מחייבת הפעלת אמצעים לגילוי הראיות הנחוצות כדי להביא עבריינים לדין, אך יחד עם זאת נדרשת מידה גדולה של ריסון ואיפוק מצד התביעה על מנת שלא יוגשו כתבי אישום ללא קיומו של בסיס ראייתי מתאים וללא אינטרס ציבורי משכנע.  המופקדים על מערכת התביעה צריכים להיות משוכנעים שקיימות ראיות מספיקות להרשעה לפני שהם מאפשרים הגשת כתבי אישום, ואל להן להעביר את כתב האישום לבית המשפט מתוך הגישה ש"בית המשפט יחליט".  ואכן, בטרם ניתנת החלטה להעמיד לדין יש לעיתים מקום ליתן הזדמנות לחשוב או לעורך דינו, המבקשים זאת, להציג טענותיהם ולשכנע כי אין חומר הראיות, או אינטרס הציבור, מצדיקים הגשת כתב אישום פלילי.  זה יסודו של מוסד השימוע באשר הוא.  לכך נועד השימוע – לסייע בקבלת החלטה אחראית וצודקת על עצמם הגשת כתב אישום, או על מהות העבירות אשר יוחסו לנאשם בכתב האישום.  בעבודה זו נעסוק בשאלת מיקומו של השימוע הפלילי במערכת המשפט הישראלי.
תוכן עניינים
מבוא                                                                                                                עמוד
3   -4
סקירת ספרות                                                                                                    עמוד 5 – 16
מהו שימוע?
קווים מנחים למתן זכות טיעון לפני העמדה לדין הליך הטיעון המקדמי לפני פרקליט המחוז הפנייה ליועץ המשפטי לממשלה טיעון בכתב מול טיעון בעל פה האם מוסד השימוע מוצדק?
סיכום                                                                                                               עמוד
1 7 – 18
העבודה לא כוללת רשימה ביבליוגרפית