המחשב הוא אחת ההתפתחויות הדרמטיות של המאה העשרים סבור ארגוב (תש"ן).  לדבריו, דומה שאין תחום בחיים אשר אינו מושפע ממהפכת המחשבים, החל ממחשבים אישיים לעיבוד תמלילים ומחשקי ילדים, דרך מחשבים המסדירים הנהלת חשבונות וניהול מלאי של רשתות שיווק וכלה במחשבי ענק המנהלים בקרת אויר של נמלי תעופה או מערכות תקשורת בינלאומיות.
הופעת המחשבים וחדירתם לחיינו השפיעה גם על עולם המשפט, אשר לא יכול היה להישאר אדיש להתפתחות מואצת זו: מצד אחד נעשה שימוש גובר והולך במחשבים לשם הכנת דיון משפטי, מצד אחר, חדירתם של המחשבים לעולם המציאות היומיומית הייתה חייבת לבוא לידי ביטוי גם בתחומי המשפט המהותי.  הופעתם של המחשבים יצרה ספקטרום חדש של בעיות, אשר מחייבות התאמה וחידוש בכל ענפי המשפט.
ואכן, החקיקה שתכליתה הסדרה של דינו  המחשבים נהפכה בשנים האחרונות לתופעה נפוצה בעולם הרחב בעיקר בתחום המשפט הפלילי.  המודלים לחקיקה אשר אומצו במדינות השונות הינם מגוונים, הן לעניין רוחב הפרישה של החקיקה והן לעניין טכניקת החקיקה מוסיף דויטש (תשנ"ט).  גם ישראל הצטרפה בשנים האחרונות למדינות שחוקקו חקיקת מחשבים, עם חקיקת חוק המחשבים תשנ"ה – 1995.
עבודה זו תתרכז בהיבט אחד של בעיות, כפי שצוין לעיל,  בתחום דיני הראיות.  כלומר, בעיקר לסוגיית קבילותם של פלטי מחשבים כראיה.  השימוש הנרחב במחשבים גרם לכך כי האפשרות להוכיח טענות מסוגים שונים תלויה פעמים רבות בשימוש בפלטי מחשב.  לעיתים לא ניתן להוכיח טענה אלא בעזרת שימוש במחשב, ולעיתים אף שניתן היה להוכיח טענה מסוימת שלא בעזרת מחשב, הרי שמציאות החיים מביאה לכך כי הדבר נעשה בעזרת מחשב.
אלא שבעוד השימוש במחשבים נראה היום מובן מאליו וחיוני, קבילותם של פלטי מחשב כראיה אינה מובנת מאליה על פי הכללים הרגילים של דיני הראיות.  הקשיים בקבלתם של פלטי מחשב מתמקדים בעיקר בשני הקשרים: הכלל הפוסל עדות שמיעה וכלל הראיה הטובה ביותר.  בדרך כלל פלט מחשב הוא עדות שמיעה ונוסף על כך אין הוא מקור אלא ראיה משנית.  לפיכך, קבלתם של פלטי מחשב תלויה בהתגברות על שני המכשולים הללו.  יחד עם זאת, לא יהיה זה נכון להשקיף על מכשולים אלה כעל מכשולים טכניים ומיותרים.  הם נועדו להבטיח רמה מסוימת של אמינות ומהימנות.  אף שהמחשבים נחשבים מכשירים מדויקים ואמינים ואף שדרך הצגת הנתונים בפלטי מחשב היא יפה ומשכנעת, הרי מוכרת לכולם התופעה של טעויות בפלטי מחשב.  לכן, הדרך לקבלתם של פלטי מחשב חייבת לתת פיתרון לדילמה: מצד אחד, הצורך להשתמש בפלטי מחשב כראיה, ומצד שני, הצורך להבטיח את אמינותם.
למרות כי בשנים האחרונות, לדברי השופט  ארנסט (2005), קיים מעבר הדרגתי בכיוון של יתר פתיחות לקבלת ראיות שמקורן באינטרנט, תוך זניחת הכללים הנוקשים שמקורם בדיני הראיות המסורתיים ותוך הרחבת החריגים לכלל האוסר עדות מפי השמועה. קיימת נכונות לקבל מידע כללי שמקורו באתרי אינטרנט מוסדיים של רשויות, ואף מאתרים של חברות שונות, גם ללא כל תמיכה של עדות או תצהיר של אדם שהעיד על אמיתות המידע או שהייתה לו ידיעה אישית על הופעת המידע באינטרנט.  באה עבודה זו לבחון את דרכי ההתמודדות עם דילמה זו, בעיקר דרך המסננת של הכלל הפוסל עדות שמיעה והכלל הראיה הטובה ביותר.  יחד עם זאת יוקדש פרק נוסף בעבודה לתחום העיון והגילוי המשפיע במידה מסוימת על פתרונות אפשריים.  ההתמודדות עם תחום חדש של בעיות כרוכה בדרך כלל במהלך כפול: ראשית בודקים אם אכן מדובר בתחום חדש ומנסים לבדוק אם לא ניתן לטפל בו על ידי הכללים המסורתיים ששיטת משפט מסוימת מספקת.  שנית, ורק אם מגיעים למסקנה שיש מקום ליצירת כללים חדשים, בוחנים את תוכנם הרצוי.  בעבודה זו יעשה שימוש במשפט משווה, שם התמודדו כבר עם שאלות אלה במידה זו או אחרת של הצלחה.  המשפט המשווה חשוב לענייננו במיוחד משום שבישראל ההתייחסות לסוגיה זו לא זכתה כמעט לטיפול בפסיקה וקיים חשש, לדברי ארגוב (תש"ן), אם הדין הישראלי המצוי מספק כלים נאותים לפיתרון הבעיות המתעוררות.
לצורך כך בעבודה ניבחן אם הכללים המסורתיים בכלל מאפשרים קבלתו של פלט מחשב לאור המאפיינים המיוחדים לו.  נראה כי רק בארצות הברית קיימת אפשרות זו.  אלא שגם בהינתן אפשרות כזו, יש לבחון את מידת התאמתה לטיפול בפלטי מחשב ויכולתה לתת מענה לבעיות האמתיות שפלטי מחשב מעוררים.  זו כאמור שאלה שנויה במחלוקת.  יש הגורסים שפלט מחשב אינו שונה מכל מסמך אחר וכי מחשב אינו שונה מכל מכשיר אחר.  ומצד שני יש הגורמים כי פלט מחשב מהווה ראיה מסוג מיוחד המחייבת טיפול מיוחד.  בעבודה זו אנסה לעמוד על סוגיה קשה זו. תוכן העניינים
1.  מבוא                                                                                                            עמוד
3 – 4
2 .  סקירת ספרות                                                                                               עמוד 5 – 19
2 .1  המחשב והמשפט
2 .2  קבילות פלט מחשב ורשומות עסקיות בדיני הראיות
2 .2.1  פלטי מחשב והכלל הפוסל עדות שמיעה
2 .2.2  מאפייני החריגים לכלל
2 .2.3  פלט מחשב כעדות שמיעה
2 .2.4  עמדת הדין הזר
2 .2.4.1  הפסיקה באנגליה
2 .2.4.2  הפסיקה בארצות הברית
2 .2.5  גישת המחוקק בארץ ל"רשומות מוסדיות" ו"פלט מחשב"
2 .2.6  פלט מחשב שאינו בגדר עדות שמיעה
2 .2.6.1  פלט המחשב כראיה ישירה של מכשירים
2 .2.6.2  פלט המחשב כמסגרת עדויות מומחה
3 .  סיכום                                                                                                          עמוד
2 0 – 22
העבודה לא כוללת רשימה ביבליוגרפית