א. הקדמה             תהליך הגידול הדמוגרפי יוצר צריכה מוגברת ועל כן גם משפיע על משאבים החיוניים לקיומה של החברה האנושית (ס.ש., 24.12.01). השימוש במשאבי הטבע כולל את השימוש באנרגיה ובכך גם מדלדל את עתודות האנרגיה המצויות בעולם, כאשר מדובר בעיקר במשאבים שאינם מתחדשים, כמו נפט ומוצריו (ס.ש., 07.01.02). כדי שיווצר ביקוש למשאבי טבע על ידי החברה האנושית, צריכים להתקיים התנאים שקיים ביקוש למשאב כדי ליצור אנרגיה ומוצרים ושתהיה קיימת יכולת טכנולוגית כדי לחלץ את המשאב הזה מהטבע (ס.ש., 24.12.01). במשך שנים ארוכות, במהלך המאה ה-20, היה הדלק ומוצריו [ובכלל זאת גז] המשאב הנפוץ ביותר, כאשר היו קיימות טכנולוגיות לחילוצו של המשאב מהטבע, אולם טכנולוגיות איתורו של המשאב היו מוגבלות.
            במהלך השנים, ככל שהתפתחה הטכנולוגיה, התרחבו האפשרויות לאיתור משאבי אנרגיה בטבע מחד, אולם בד בבד נוצר צורך רב יותר במשאבים אלה, הן להנעת אמצעי התעבורה השונים שהלכו והתרבו בקצב מדהים, הן להפקת חשמל והן לצרכים תעשייתיים שונים שנעשה בהם שימוש במשאבי האנרגיה, הן כחומרי גלם והן לצורך הייצור.
ככל שגבר השימוש במשאבי האנרגיה, הדלדלו משאבים אלה, כאשר מצד אחד יצרו נזקים סביבתיים, הן בשלבי הפקתם והן כתוצאה מהשימוש בהם וכן הוביל הדלדול באותם משאבים את המדע האנושי לחפש משאבים אלטרנטיביים. השימוש השוטף במשאבי האנרגיה מחריף את המפגע, כאשר החברה העושה שימוש במשאבים גם נפגעת מכך, אולם בד בבד עשויה לתרום לצמצומו. להלן אנתח כיצד הפעילות החברתית גורמת לתופעות אלו בהקשר של הציבור הרחב, השוק הכלכלי, מדינת הלאום והקהילה הבין לאומית.