עבודה סמינריונית בנושא פיתוח ספריה וירטואלית צולבת תוכן העניינים
מבוא. 1
פרק א: מהותן של מערכות המידע. 4
1 .1. הגישה האינפורמטיבית. 4
1 .2. יתרונות, חוזקות והזדמנויות הנובעים ממערכות המידע. 5
1 .3. מגבלות, חולשות ואיומים של מערכות המידע. 9
פרק ב: שימושים במערכות מידע. 13
פרק ג: פתרונות אפשריים.. 18
3 .1. התחום המקצועי 18
3 .2. התחום האקדמי 19
3 .3. תחומים אתיים וחברתיים.. 21
סיכום.. 24
ביבליוגרפיה. 26
מבוא
            כל איש אקדמיה מודע לכך שאינו יכול להגיע למכלול המידע בתחום מסוים, גם אם הוא בקיא בפרטי פרטים בטכניקות חיפושם ואיסופם של מקורות. גם בעלי מקצוע בתחומים שונים, מקוסמטיקה ועד לרפואה ומיין עד ארכיאולוגיה, אינם יכולים לקבץ בידם את מלוא המידע הקיים בתחומים השונים. למרות שמשתכללים מנועי החיפוש ברשת האינטרנט ולמרות הקטלוג של נושאים על פי מפתחות שונים, עדיין קיימת בעיה להגיע למכלול ההיצע שקיים על פני הגלובוס. מידע זה לעתים, הינו בעל ערך רב.             כבר זמן רב מטרידה אותי השאלה, כיצד להגיע למכלול המקורות ולחלץ מהם נתונים המעניינים
אותי באופן אישי. אנו נמצאים בעידן המידע, ששפתו היא אנגלית. המחשבים מדברים זה אל זה אנגלית ויותר מ-80% של המידע המאוכסן במאות מיליוני מחשבים ברחבי תבל הם באנגלית. יותר ממחצית כתבי העת הטכניים והמדעיים בעולם כתובים באנגלית וזאת גם שפת הרפואה, האלקטרוניקה וטכנולוגיית החלל. אנגלית תופסת את מקום השפות האירופיות ששלטו במאות שקדמו למאה ה-20 ונתפסת כשפה משותפת בארצות שבהן אנשים מדברים שפות רבות, כמו למשל בהודו או ברבות מארצות אפריקה. האנגלית גם חדרה לשפות רבות (נייסביט ואבורדין, 1990: 140-143). למרות שהמידע זורם פחות או יותר בשפה אחידה ולמרות שהוא עשוי להיות נגיש באמצעות האינטרנט לכל אדם בעולם, מתקשים רבים מהנזקקים למידע, לקבל מענה על צרכיהם, כתוצאה מסרבול המערכת.             עבור מרבית האנשים קיימת פתיחות למערכות המתנהגות יפה וניתנות לפתרון, כמו אלו המופיעות בספרי הלימוד. מערכות שאינן ליניאריות מביעות איתן כאוס אמיתי וגם מדענים, הניצבים בפני מערכת אי-ליניארית, חייבים להציב בה קירובים ליניאריים. למרות שמרבית המערכות אינן ליניאריות ודווקא המערכות הליניאריות המסודרות, הניתנות לפתרון, הן החריגות, מרבית האנשים מעדיפים אותן מפני שהן נוחות וברורות יותר (גליק, 1991: 73-74).
מערכות ליניאריות נוחות וקלות לחישוב ולסיווג ואילו מערכות אי-ליניאריות מצויות בעיקר מעבר לאפשרות הסיווג וכל אחת שונה מהאחרות (שם: 158). במקרים רבים, נתפסת מערכת האינטרנט כמערכת אי-ליניארית, שלא ניתן לנוע בתוכה בחופשיות מתחום לתחום והיא תובעת חיפוש ממושך הגוזל זמן רב ומוביל לתוצאות דלות ביותר. משום כך, האינטרנט משמש יותר ככלי להתכתבות, כמאגר משחקים או כגיבוב של אתרים מסחריים ואינו קביל במקרים רבים מבחינה אקדמית. לטענתי, היעדר מערכת מידע ליניארית ומובנית באינטרנט, נוגעת לאנשים רבים שאינם דווקא בתחומי אקדמיה, משום שמערכת העונה על הצרכים, היתה יכולה גם לקדם אנשים רבים בתחומי התעסוקה. טופלר (1992: 158-159) מספר על טום וארנון העובד במשרתו למעלה מ-10 שנים ונמצא שלב אחד מתחת לדרגה הגבוהה ביותר בחברה, אולם הוא יודע כי סיכוייו מעטים מאוד להיות ביום מן הימים מנהל כללי.
בעייתו של טום היא שהוא מומחה והממונים עליו חושבים שאין לו מספיק ידע בניהול כללי. בתקופתנו אנשים זונחים את המקצוענות בתחום מסוים ופורצים לתוך הזרם המרכזי של הניהול בדרגים הגבוהים ביותר, אך לשם כך פורצים האנשים המעוניינים להתקדם מתחום "מערכות המידע" אל תחום הניהול הבכיר. מנהלים בכירים חיים בסביבה תובענית ומאות חברות גדולות בארצות הברית משתמשות כיום ב"קצין מידע ראשי" (Chief Information Officer). אותם קציני מידע ראשיים אחראים על הוצאת תקציבי הענק למחשבים, לעיבוד נתונים ולשירותי מידע, כאשר מנהלי עיבוד הנתונים או מערכות ניהול המידע, נמצאים דרגה או שתיים מתחתיהם.
מדבריו של טופלר (שם), ניתן ללמוד על כך שמערכות המידע הקיימות כיום הינן מוגבלות ומהוות מעין תרכובת בדויה שאינה עונה על הדרישות. מכירות טכנולוגיית המידע בשנת 1988 עלו על 243
מיליארד דולר והצפי לשנת 2002 הוא מעל 600 מיליארד דולר מכירות. כפי שמכנים זאת נייסביט ואבורדין (1990: 140), אנו מצויים בעידן המידע, כאשר הצורך לקשר בין נתונים גדל והולך מיום ליום וצורך זה נוגע למגוון התחומים שבהם אנו עוסקים. כאשר אנו נזקקים למידע אקדמי, הקשור להיבט סוציולוגי שבא לידי ביטוי בסין ונובע מתוך תרבות דתית כלשהי, אנו יכולים למצוא מידע על כך במערכות מידע מוגבלות העוסקות או בחברה, או במזרח אסיה, או בדתות, אך בדרך כלל לא יהיו אותם נושאים בכל אותן ספריות, כך שמתהווה קושי לחלץ את הצורך האמיתי.
מערכות המידע, אם תהיינה ידידותיות ונגישות, תוכלנה לתרום בתחום האקדמי וליצור גירויים וסביבת למידה קונסטרוקטיבית (סלומון, 1997: 32). מערכת מידע, העשויה לערוך מיפוי סביבתי של חברות, עשויה לתרום לקבלת החלטות בארגונים כלכליים ולמידת הצלחתם בהצגת מוצרים חדשים לשוק (Ahituv et al., 1998: 207-209), לסייע בחיזוי האקלים ולהבין את הקשר בין תופעות אקלימיות שונות (Mioduser et al., 1998: 26-27) וכן לתת מענה במגוון תחומים צולבים. האמור לגבי מידע אקדמי, נכון גם לגבי נושאי רפואה, במיוחד כאשר לפרטים שונים במבנה האנטומי קיימות השפעות ישירות על פרטים אחרים [למשל דליפת עודף אדרנלין מיותרת הכליה, עשויה לגרום ללחצים בראש, המתבטאים בכאבים רבים ועלולים להוות סכנת חיים. מאידך, קיימות השפעות הן על האדרנלין והן על התפקוד מנקודות רפלקסולוגיות בגוף האדם, כתוצאה מזרימת הדם וכו']. הדבר נכון גם לגבי עניינים עסקיים, כפי שיוסבר בפרק הראשון ולמעשה לגבי כל תחום בחיינו.
מכיוון שכך, אטען לצורך בכינון ספריית אינטרנט, אשר תכיל את מכלול החומר הספרותי, המדעי והעסקי, כאשר ספרייה זו תנוהל על ידי מחשבי על שמהירותם צוברת תאוצה במשך הזמן, ובכך ניתן יהיה לקיים את החיפוש לא רק על ידי איתור כותרות ומילות מפתח מרכזיות, כי אם גם באמצעות חיפוש מילת מפתח מגופם של החיבורים ובכך להגיע למידע המבוקש וכן למידע מוצלב. כדי לתמוך בטענתי, אציג בפרק הראשון את מהותן של מערכות המידע וכן את יתרונותיהן וחסרונותיהן. בפרק השני אעמוד על שימושי מערכות המידע ואילו בפרק השלישי אנסה להתמודד עם בעיות הנובעות ממערכות המידע, כמו הבעיה האקדמית שהצגתי, בהיעדר הצלבה בין-תחומית והבעיה האתית. למרות שהעניין המרכזי הוא הפונקציונאליות האקדמית של מערכות המידע, עדיין מצאתי לנכון להתייחס גם לבעיות אתיות, העשויות להוות ברבות הזמן, חלק מכל תחום ובכללו גם התחום האקדמי.
העבודה בפונט
1 4