הכרת מערכת החינוך                                                      -עבודה סופית- מבוא והקדמה בעבודתי בחרתי להתמקד בנושא השילוב בתוך מערכת החינוך. בחרתי בנושא זה מתוך עניין רב וקשר אישי לנושא, אני תלמידה לקוית למידה אשר עד גיל 22 לא אבחנתי ומכך כמובן למדתי בכיתה רגילה ועל אף כל הקשיים סיימתי עם בגרות מלאה וכן, סיימתי השנה את לימודיי במסגרת החינוך המיוחד ובהתמחות בנושא ליקויי למידה. במסגרת לימודיי דנו רבות בנושא השילוב על כל צדדיו, יתרונותיו וחסרונותיו. וכיום כאשר סיימתי את שנתי הראשונה במסגרת שנת הסטאז', בה עבדתי בכיתת שילוב של תלמידים עם לקויות למידה (כיתה קטנה) בחטיבת ביניים "רגילה", בחרתי לבחון את הנושא על היבטיו השונים. תחום החינוך המיוחד כולל בתוכו סוגים שונים של לקויות, זקס, לוין וויסקופף (1992) מציינים שהאבחנה  (על פי הנחיות חוזר מנכ"ל תשל"ו) לאוכלוסייה המטופלת על ידי הגף לחינוך מיוחד היא זו:
א.ילדים בעלי פיגור שכלי.
ב.ילדים בעלי הפרעות ריגושיות.
ג.ילדים בעלי ליקויים למידה.
ד.ילדים בעלי מומים וליקויי חושים.
ה. תלמידים אגרסיביים ובעלי הפרעות התנהגות (עזובים ועבריינים).
 בשילוב, עסקו ראשית בתלמידים בעלי לקות למידה, ילדים בעלי הפרעות נפשיות וטעוני טיפוח .  לקות למידה מוגדרת  כלקות של תלמידים אשר מסיבות שונות אינם מסוגלים להתמודד ביעילות עם דרישתה של מסגרת לימודים נורמאלית, תלמידים בעלי אינטליגנציה נורמאלית שאינם מסוגלים עם זאת לתפקד בכיתה רגילה בשל בעיות נפשיות, המפריעות להם מבחינה אינטלקטואלית והתנהגותית, תלמידים טעוני טיפוח, המאופיינים על ידי הפער הקיים בהתנסויותיהם, במיומנויות הלמידה שלהם ובדלות אוצרם הלשוני.
בעבר, תלמידים בעלי צרכים מיוחדים למדו במסגרות נפרדות (לרוב באזורים מרוחקים) לגמרי מהחברה ה"רגילה". בשנת 1998 נחקק חוק החינוך המיוחד אשר נבנה על חוק דומה שנחקק בארצות הברית בשנת 1970. הנחת היסוד בחקיקת החוקים מושתתת על תפיסה הומאניסטית המכירה בזכותו של אדם להיות שונה, זכותו של שונה להיות חלק מהחברה, לקבל ממנה את השירותים הנחוצים לו להתפתחותו. ואילו מטרת החוק  הייתה לדאוג לכך שתלמידים בעלי צרכים מיוחדים לא ינותקו מהסביבה הטבעית בה הם חיים (גלובמן וליפשיץ 2004). אם כן, החוק קובע כי כל תלמיד בעל צרכים מיוחדים אשר הוריו רוצים שישתלב במערכת החינוך הרגילה זכאי ל"ועדת השמה" אשר תקבע אם הוא זכאי ללמוד במוסד שאינו מוסד מוכר כ"חינוך מיוחד".  כמו כן מרחיב החוק וקובע כי אם קבעה "ועדת ההשמה" כי הוא זכאי ללמוד בבית ספר רגיל, על בית הספר לספק לתלמיד החריג את כל צרכיו. בארץ, יש מספר אפשרויות שילוב של תלמידים: –