סוגיות מיוחדות בדיני לשון הרע חופש הביטוי של העיתונות מול הזכות להגנה על שם טוב של נציגי ציבור
1 . מבוא

2 . מעמדם של אמצעי התקשורת ושל אנשי הציבור בדיני לשון הרע
2 .1. כוח העיתונות ומעמדם של אמצעי התקשורת בדיני לשון הרע
2 .2 מעמדם של אנשי הציבור בדיני לשון הרע
3 . חופש הביטוי, הזכות לשם טוב וההתנגשות ביניהם
3 .1 הצורך באיזון והאיזון בין הערכים המתנגשים עד לחקיקת חוקי היסוד
3 .2 האיזון בין הערכים המתנגשים לאור ה"מהפכה החוקתית" וההגנה מכוח חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו
3 .3 האיזון הפסיקתי לאחר חקיקתו של חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו א. הגנת אמת הפרסום ופרשת קראוס א.1. מרכיב האמת השלמה והאובייקטיבית א.2. מרכיב העניין הציבורי ב. פרשת אפל ופרשת שרון
4 . סיכום   העבודה לא כוללת רשימה ביבליוגרפית אלא אזכורים בגוף הטקסט בלבד .
מבוא
לשון הרע היא תופעה חברתית רבת שנים, שימיה כימי התקשורת האנושית. גם האיסור על לשון הרע הוא עתיק. כבר מחבר ספר תהילים ציווה על האיש החפץ חיים לנצור לשונו מרע ובתלמוד נאמר, כי המלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים ואין לו חלק בעולם הבא. אכן, במקרים מסוימים דברי לשון הרע משרתים מטרות חברתיות חשובות ונועדו לתכלית ראויה. על כן, ניתן לטעון שקיימים נסיבות בהן השמעתם אף רצויה וחיונית לקיום משטרנו הדמוקרטי ולהגשמת חופש הביטוי של פרטי החברה. בעבודה זאת אבקש להתמקד בשתי סוגיות, שלדעתי הינן סוגיות מיוחדות ומרכזיות, וכן באיזון בינהם בדיני לשון הרע.
כוונתי הינה למעמד העיתונות הכתובה כאמצעי תקשורת ולמעמד אנשי ציבור ו"דמויות" ציבוריות. למעשה עסקינן בשתי זכויות שנאבקות על הבכורה-חופש העיתונות או אם תרצו חופש הביטוי וזכות הציבור לדעת אל מול הזכות לשם טוב. לגישתי, מדובר בזכויות בעלות מעמד שווה חוקתי על חוקי. שתיהן ראויות להגנה והשאלה המרכזית שראויה ליבון הינה מה האיזון הראוי במאבק בין הזכויות, ידה של מי תהיה על העליונה ובאילו נסיבות. אומר כבר כאן, שאין תשובה אחת מדוייקת ונכונה. לא מדובר באיזון טכני מכני, אלא באיזון ערכי המשקף את דעת הציבור הנאור כפי שמתבטאת מעת לעת מחברה לחברה ומתקופה לתקופה. על מנת להבין את כובד ומהות הערכים המתחרים חיוני להכיר ולו במקצת את כוחה של העיתונות הכתובה ואת השיקולים העומדים בבסיס הרחבת או צמצום ההגנה על שמם הטוב של אנשי ציבור. בזאת אשתדל לעסוק בפרק השני וייסלח לי על כך שקיצרתי במקומות שיכולתי להאריך. בפרק השלישי אבחן את האיזון הפסיקתי בין הזכויות המתנגשות עד לחקיקת חוקי היסוד וכן לאחר חקיקתם. אציין, שהנני מגיע למסקנה ששתי הזכויות מוגנות חוקתית ולכן אבחן את ההגנה על הזכות לשם טוב על פי חוק יסוד: כבוד האדם וחירותו. לצורך בחינת האיזון הפסיקתי, אבחן במעט את הגנת אמת הפרסום בסעיף 14
לחוק איסור לשון הרע. בפרק האחרון אסכם את דבריי.