מבוא
אחת מהתופעות העיקריות שאפיינו את סוף המאה העשרים הייתה תופעת ה-"בום התיירותי", כפי שכונתה במחקר. תופעת רחבת היקף זו שהושפעה מהוזלת מחירי התחבורה, עליית רמת החיים בעולם המפותח ומספר גורמים נוספים, הביאה לפיתוחן של אטרקציות תיירותיות שונות ולמחקר בתחום שהגדיר את מאפייני התיירות לסוגן. סוגי תיירות אלו התרחבו ככל שהיה ניסיון ע"י המחקר והמתכננים לגרום לתיירים להגיע למקומות מסוימים, והוגדרו סוגי תיירות שונים כגון: תיירות פנאי, ספורט ובידור, קייט, קניות, תיירות היסטורית, תיירות עירונית ועוד, זאת בנוסף לתיירות הדתית שהייתה נפוצה כבר שנים רבות קודם לכן.
בעשור האחרון של המאה ה-20 סוג נוסף של תיירות החל עולה ותופס תאוצה בעולם המערבי. ככל שרמת הטכנולוגיה עלתה, ורמת ההשכלה השתפרה יותר ויותר, התחילה תופעה חברתית שבמרכזה עמד רצונם של האנשים לחזור קצת אחורה לזמן ובעיקר למקום בו התגבשה והתהוותה המציאות בה הם חיים, לצאת וללמוד מעט יותר על עצמם, עברם ושורשיהם. סוג תיירות זה נידון רבות במחקר תחת הכינוי של "תיירות מורשת" ( Heritage Tourism ). הגדרות החוקרים לסוג תיירות זה הן רבות ומגוונות, והן יידונו בפרק הראשון של עבודה במסגרת הסקירה הספרותית בנושא.
תיירות מורשת מיועדת לרוב בעבור התייר המקומי, שרמת ההזדהות שלהם עם אתרי מורשת, הינה מתוקף העובדה שבעבורם הרגשת ההשתייכות למקום ולסיפורו נובעת מהשכלתם וחינוכם המקומי, ערכים מקובלים והווה המושפע מעבר זה. אתרים אלו הם בעלי ערך היסטורי ותרבותי רב, וסוג המבקרים בהם הכולל אנשים מכל מגוון האוכלוסייה המקומית מגיעים בכדי לרכוש ידע נוסף על המקום , ולחוות את החוויה של החייאת העבר.
הגידול החד שחל במספר המבקרים המגיעים לאתרי מורשת, הן בתיירי יום והן בתיירים הלנים באזור האתר, גרם לצורך של פיתוח אתרים אלו והאזורים הסובבים אותם וגברה המודעות לשימורם ולערכם הסמלי. הצורך בתכנון ובביצוע נכון נועד בכדי לאפשר לתייר לחוות את החוויה שבעבורה הגיע למקום ולגרום לו לבזבז כסף באתר ע"י לינה במקום ושימוש בשירותים שהמקום מספק לו. לכן, תכנון אתרי מורשת כולל בתוכו בין השאר שימור של המקום ופיתוחו, והוספת אטרקציות נוספות של תיירות פנאי ושירותים כגון: בתי מלון ואכסניות, בתי קפה, מסעדות, שירותי מודיעין והדרכה, חנויות ועוד.
מחקר זה יעסוק בתיירות מורשת בישראל, תיירות שעיקרה נסוב סביב התלאות והקשיים שהיו כרוכים בהקמתה של המדינה ובהתהוותה למדינה מערבית מפותחת. המושג מורשת במדינת ישראל סובב סביב שני נושאים, התיישבות ולחימה. שני נושאים אלו מגולמים באתרים רבים הפזורים ברחבי הארץ.
אתרים המשקפים את הקשיים הרבים שהיו למתיישבים הראשונים עשרות שנים לפי קום המדינה, גאולת האדמה, קשיי פרנסה, מחלות ומגיפות קשות, פרעות מצד השכנים הערבים כמו גם קשיים שהוערמו עליהם ע"י השלטונות הזרים ששלטו בארץ. כמו כן, כמדינה שהייתה מחויבת ללחימה תמידית כחלק ממלחמת הקוממיות שלה, מלאה הארץ באתרי לחימה המוגדרים כאתרי מורשת משום שהם מגלמים בהם את שעותיה הקשות של המדינה עוד בתקופת טרום הקמתה בדמות המחתרות, ובהמשך על גבורתו של צה"ל ככלל וחייליו כפרטים בלחימתם בשגרה ובחירום. עם ישראל, שברובו הגדול עוד עסוק בצורה כל שהיא בלחימה, אם מעשית יותר ופחות מכיר מוקיר ומתעניין בגיבוריו ולוחמיו, ואף תר ומטייל בעקבות לחימה מתמשכת זאת. הפרק השני בעבודה זו יעמוד בסימן זכרון יעקב, בסקירה היסטורית על העיירה, ובמבט על אתריה ומשמעותם למורשת הישראלית, כמו גם על השיפוץ הנרחב שבוצע במקום.
מחקר זה יעסוק במועצה המקומית זכרון יעקב.  מועצה מקומית בהווה ועיירת עולים קטנה בעבר. זכרון יעקב מאכלסת בתוכה אתרים רבים הקשורים להתיישבות וללחימה מחתרתית, אתרים שהם חלק חשוב במורשת הציבור היהודי בארץ. מדי סוף שבוע פוקדים את המועצה המקומית הקטנה אלפי בני אדם שמתרכזים באזור קטן ברחובה הראשי של העיירה הותיקה. רבים תולים את מספרי התיירים הרבים המגיעים למועצה בפיתוח הנרחב שבוצע במקום ע"י רשויות מוניציפליות וממשלתיות, פיתוח שכלל שימור, שיפוץ והתאמה לתיירות. פיתוח זה כלל בין השאר עידוד יזמות כחלק מניסיון לעורר פעילות פנאי המותאמת לתייר ולאווירה במקום בכדי למשוך תיירים רבים יותר שיבלו, ישהו, ויבזבזו יותר במקום. השאלה שעולה ותיבדק במחקר זה היא בנוגע למוקד התיירותי של העיירה, תיירות המורשת.
האם באמת נשארה תיירות המורשת ואתריה מרכז המשיכה התיירותי, או שמא תיירות הפנאי תפסה את מקומה ועשויה אף להתקיים בצורה עצמאית? הפרק השלישי בעבודה זו יוקדש לשאלה זו, וייבחן בעזרת ניתוח סטטיסטי של שאלונים שמולאו ע"י תיירים ברחובה המרכזי של המועצה במהלך סוף שבוע.
תוכן עמוד 2 :  מבוא
עמוד 4:  פרק 1- סקירת ספרות בנושא תיירות מורשת עמוד 8: פרק 2- זכרון יעקב עבר ומורשת עמוד 13: פרק 3- ניתוח נתונים סטטיסטיים ושאלון מחקרי עמוד 18: סיכום ומסקנות עמוד 20: נספח- שאלון.
עמוד 23 : ביבליוגרפיה