תוכן העניינים
 הקדמה                                                             עמוד 3
פרס נובל בכלכלה
2 002                                      עמוד 4
עקומת ההסתברות הסובייקטיבית                          עמוד 5
עקומת הערך (התועלת)                                       עמוד8
השלכות עקומת הערך על קבלת החלטות                עמוד 10 סיכום תורת הערך                                                עמוד
1 4
פרס נובל בכלכלה 2005                                       עמוד 15
משחקים חוזרים                                                  עמוד 17
דילמת האסיר                                                      עמוד 19                   המחקר                                                               עמוד 21
מסכנות                                                               עמוד 23
נספח1: שאלון המחקר                                           עמוד 24
ביביליוגרפיה                                                         עמוד
5                                                        הקדמה " החלטות כמוה כדיבור בפרוזה- אנשים עושים את זה כל הזמן, ביודעין או לא יודעין" לכן אין פלא שנושא קבלת ההחלטות נידון בתחומים רבים, החל ממתמטיקה וסטטיסטיקה, דרך כלכלה ומדעי המדינה ועד לסוציולוגיה ופסיכולוגיה.
ניתוח ההחלטות נוגע בשאלות נורמטיביות ותיאוריות כאחד. הניתוח הנורמטיבי עוסק בהשפעתה של הרציונליות ובהגיון של קבלת ההחלטות. הניתוח התיאורי עוסק באמונות ובהעדפות של אנשים כפי שהן במציאות.
בעבודה זו ארצה לדון בניתוח נורמטיבי של קבלת ההחלטות. בכדי לעשות זאת, נצתרך בתור התחלה להבין מהי רציונליות:
רציונליות- "התאמה להגיון" רציונאלי- "1. נבון שיכלי מבוסס על התבונה                 
2 . הגיוני מבוסס ההולם את העקרונות" אתמקד בשני מחקרים: הראשון הוא מחקרם של עמוס טברסקי ודניאל כהנמן. דניאל כהנמן זכה בפרס נובל בכלכלה בשנת 2002, עמוס טברסקי לא זכה להיות בחיים באותה התקופה וכידוע פרס נובל לא ניתן לאדם שנפטר.
המחקר השני הוא מחקרו של ישראל רוברט אומן שזכה בפרס הנובל בכלכלה בשנת 2005.
בתורת המשחקים מניחים שאנשים הם הגיוניים, כלומר רציונליים. עם זאת, פרופסור דניאל כהנמן הראה שאנשים הם לא כאלה, וזכה על כך לפרס נובל. האומנם?
אפשר לשאול: מה משפיע על החלטה ראציונלית? פרופסור אומן טען שבמקרים רבים פועלים אנשים לפי נורמות חברתיות שמנחות אותם לקבל החלטות ראציונליות.
עבודתי תתמקד בהבנת שתי התיאוריות ולאחר מכן אנסה לבדוק בעזרת פרדוקס "דילמת האסיר" את הסתירה בין שתי הגישות.
. .                      פרס נובל בכלכלה 2002
בשנת 2002 זכה לראשונה ישראלי בשם פרופסור דניאל כהנמן בפרס נובל בכלכלה. הפרס ניתן בזכות עבודתו המשותפת עם פרופסור עמוס טברסקי ז"ל. עבודת המחקר מטעמם הניחה את היסוד לשדה מחקר חדש על ידי כך שגילו כיצד כושר השיפוט של האדם עושה לעצמו מעין "קיצורי דרך" בתהליך קבלת ההחלטות, שעד עז נחשבו להחלטות הנשענות על הגורם הרציונלי בלבד. כהנמן וטברסקי הגיעו למסקנה שהבעיה נעוצה בעצם מהותם של התהליכים הפסיכולוגיים שבבסיס קבלת החלטות אנושית, בפרט זה האינטואיטיבית. הם הראו שאנשים לא רק מתפשרים על פחות מהאופטימום, אלא גם ממש שוגים, ובאופן שיטתי, אפילו במצבי החלטה פשוטים יותר. בין השאר, משום שהם עושים שימוש ב"יוריסטיקות"– כללי אצבע המסייעים לבני אדם לצורך קבלת החלטות במצבים מורכבים. כתוצאה, ההחלטות אינן בהכרח רציונליות, איסוף האינפורמציה נעשה לעיתים באופן חלקי וניתוח המידע נעשה באופן סובייקטיבי. עבודתם חוללה מהפכה בדרך החשיבה של החוקרים. התפיסה הייתה שדריכי החשיבה האנושית דומות למודלים נורמטיביים של סטטיסטיקה, הסתברות ולוגיקה. שהמודלים הנורמטיביים לא רק מכתיבים כיצד צריך לפתור בעיות ולקבל החלטות, אלא גם מתארים את ההתנהגות האנושית במציאות. עבודתם נקראת תורת הערך. תורת הערך היא פיתוח מתקדם של תורת התועלת, הרציונאלית, שפותחה ע"י פון ניומן ומורגנשטרן. בניגוד לתורת התועלת שהסבירה איך אנשים צריכים לקבל החלטות היא מסבירה איך אנשים מקבלים החלטות בפועל. שני החלקים החשובים ביותר בתורה זו הם עקומת ההסתברות הסובייקטיבית, או בשמה הנוסף עקומת שקלול ההסתברויות, ועקומת הערך או עקומת התועלת.