מבוא
הנושא בו תדון העבודה המוצעת הוא הנושא המשפיע על כול יצור אנוש בעולמינו, הג'יהאד והטרור. שם העבודה הוא מ"ג'יהאד לטרור", והיא תדון בסוגיה כיצד חברו שני מושגים אלו יחדיו עד כי הם לא ניתנים להפרדה היום. הכוונה שלי היא זו: היכן שיש ג'יהאד יש טרור, והטרור מוזן מן הג'יהאד. בעיקרה של העבודה היא לא  תדון בשאלה איך קרה החיבור בין ג'יהאד טרור ואסלאם אלא, בשאלה מדוע זה קרה, מה גרם למה, ניסיתי להבין כיצד דת שלמה מגיעה למצב בו היא נמצאת היום? בו היא מוגדרת כ"דת רצחנית"? כיצד המוסלמים הקיצוניים הגיעו לכך שהם מבצעים רציחות בחפים מפשע? כיצד המוסלמים הלא – קיצוניים לא מרימים את קולם?  למרות שישנן דוגמאות רבות בהיסטוריה, ספרות עדכנית בנושא זה מקשרת  מושגים אלו לדת האסלאם. בסוף העבודה הבאתי תיאור תיאורטי של המשנה של אלפרד אדלר – הפסיכולוגיה האינדיווידואלית, לדעתי היא יכולה להסביר חלק מן הגורמים שהביאו למצב הקיצוני היום.  הגדרות רבות למושגים טרור וג'יהאד  מצאתי בין דפי הספרות, בחרתי במספר מהן לשימוש בעבודה זו, כאשר הבדל אחד בולט מחלק את ההגדרות לשתי קבוצות, המבדיל הוא מוטיב האלימות בהגדרות. דרך אחת להגדיר ג'יהאד היא לפי משמעות המילה "מאמץ"  לפיכך, "לבצע ג'יהאד" באסלאם פירושו להפגין מאמץ. הנביא מוחמד הסביר שהג'יהאד הגדול ביותר הוא זה שאדם מנהל כנגד רצונותיו ותשוקותיו האנוכיות. לפי נקודת השקפה אחרת, המילה "ג'יהאד" יכולה גם להתפרש כמאבק נגד אלה המדכאים בני אדם, נוהגים בהם באי-צדק, מענים אותם באכזריות ומפרים את זכויות האדם. מטרת המאבק הזה היא להשיב על כנם את הצדק, השלום והשוויון. מעבר למשמעויות אלו, ג'יהאד מתפרש גם כמאבק במובן הפיסי. אולם גם כאן ניתן לחלק את ההגדרה לשתי תתי קבוצות. יהיו כאלה שיטענו כי מאבק זה חייב להיות למטרות הגנתיות בלבד. לפיהם, השימוש במושג "ג'יהאד" לתיאור מעשי תוקפנות נגד חפים מפשע, כלומר למעשי טרור, אינו מוצדק ומהווה סילוף חמור של משמעותו הנכונה של המונח. ניתן לצפות כי האינטלקטואלים המוסלמים הם אלו שיטענו לפירוש זה. מנגד הפירוש המוכר ביותר, הפירוש שקיבל במה תקשורתית נרחבת למושג ג'יהאד הוא 'מלחמת קודש'. פה כבר אין כל כוונה למלחמה או מאמץ פנימי אלה למלחמה ומאבק אלימים בכל הכופרים הרי הם, כל מי שאינו מוסלמי. זוהי אותה מלחמה נוראה שאנו נתקלים בה יום – יום, דרך התקשורת או במקרה הגרוע, אך הנפוץ, באופן אישי על בשרינו. לגבי המושג , "טרור", כאן נתקלתי בבעייתיות עקב ריבוי ההגדרות, המכנה המשותף בניהן הוא זה המבדיל בין הגדרות הג'יהאד: מוטיב האלימות כל ההגדרות מדברות על אלימות לא מוצדקת כנגד גורמים סמליים (כגון מרכז הסחר העולמי בניו יורק) וכנגד אזרחים למטרת השגת מטרות פוליטיות, חברתיות ודתיות, לא מדובר על נקיטת פעולה אלימה כנגד יחיד. פעולת טרור, כפי שמשתמע מהמובן המקורי של המילה- פחד, חרדה, אימה, נועדה לזרוע אימה ופחד בקרב הציבור המותקף ולגרום לו לדמורליזציה, ולעתים מבוצעת גם כפעולת נקמה במעגל דמים של אלימות.
כשחיפשתי בספרות מצאתי כי ישנו קושי רב לאתר מקורות אשר לא קושרים את הטרור לדת האסלאם. נתון זה אכזב אותי מפני שבבואי לכתוב את העבודה קיוויתי למצוא גם מידע חיובי לגבי האסלאם אך הספרות לא נותנת במה רחבה מספיק לפן הזה של הדת, לא הספרות העדכנית, בכל אופן. גיליתי כי בין דפי הספרות ישנה מגמה בולטת מאוד כנגד דת זו.
כשבחרתי לדון בנושא זה "מג'יהאד לטרור" הייתי, ועודני, נתונה תחת פחד וזעזוע עקב המראות שעולם סובל מהן, מראות שהגיעו עד לפתח ביתי. הפחד, כך חשבתי, הוא בהרבה פעמים עקב חוסר ידע, שכן אני מאמינה באמרה שטבע פרנסיס בייקון המדינאי והפילוסוף  האנגלי: ידע הוא כוח. כך ניגשתי לחפש מידע שיאיר את המנהרה החשוכה בה הטרור והג'יהאד מצעידים את העולם בה. תוכן עניינים

1 .   מבוא: 1-2

2 .   ג'יהאד הבהרת המושג: 3-4
2 .1          ג'יהאד בהקשרו לאסלאם: 4-5
3 .   האסלאם: 5-7
3 .1          פונדמנטליזם אסלאמי: 8-10
4 .   טרור: 11-14
4 .1          תנועות טרור: 14-20 5.   דת ואלימות: 21-
5 5.1          הקשר בין דת וטרור:
5 -32
5.2          טרור ודת באפגניסטן: 32-33  5.3          טרור ודת בסודאן: 33-35
6 .   דה לגיטימציה של השלטון כמניע לטרור: 36-42
7.   ניתוח תיאורטי לפי משנתו של אלפרד אדלר:
44-45
8 .   סיכום ומסקנות: 46-48