בחינת הסיקור התקשורתי של נסראללה בתקופת מלחמת לבנון השנייה

מוסד לימוד
מקצוע
מילות מפתח , , ,
שנת הגשה 2007
מספר מילים 6894
מספר מקורות 11

תקציר העבודה

תקציר העבודה:
העבודה נקראת "טרוריסט נולד"- בחינת הסיקור התקשורתי של נסראללה בתקופת מלחמת לבנון השנייה, היא נפרסת על גבי 28 עמודים, כוללת מעל 11 מקורות, ספר קידוד, ניתוח של קטעים רבים וכן היסקים סטטיסטים המבוססים על SPSS. בעבודה זו אני ביקשתי לבחון את סיקורו בתקשורת הישראלית של מנהיג החיזבאללה נסראללה לאורך תקופת מלחמת לבנון השנייה, דרך ניתוח כתבות מתוך מהדורות החדשות בערוצים המרכזיים. בבחינת שאלת ייצוגו של נסראללה נשענתי בין היתר על התיאוריה של ליבס  וקמפף (2006) לגבי השינוי בצורת סיקור הטרור במדיה בעשור האחרון תוך מתן דגש על הזירה המקומית וכן על התיאוריה של זנברג ונייגר (2005) הטוענת לשינוי בגישה של העיתונאים מתחילת המלחמה לסופה. וכן עוד רבים וטובים. העבודה כוללת גם ממצאים סטטיסטים שבן היתר הממצאים מחזקות את טענותיו של וימן (2007) לגבי דמותו של נסראללה ומעלות שאלות קשות הן כלפי התנהלות המערכת הפוליטית בישראל לאורך המלחמה וכן לגבי התקשורת הישראלית.
בעידן הטכנולוגי בו אנו מצויים ובצל אירגונים איסלמיים שרק הולכים ומתחזקים חייבת התקשורת לבחון את הצורה בה היא מציגה את הדברים. מה היא המשמעות של היחס לו זכה נסראללה במלחמה? אני סבורה שעבודה זו יכולה להוות קצה חוט למחקר עתידי בנושא מרתק זה. הדיבורים על מלחמת לבנון שלישית עדיין לא דעכו וחשוב לבחון את התנהלות התקשורת כל הזמן על מנת להסיק מסקנות.    במהלך עבודה זו שילבתי הן ניתוח איכותני והן ניתוח כמותני של כתבות. ישנם הבדלים רבים בין הטכניקות ולכל אחת מהשיטות יתרונות וחסרונות שרק יחד יוצרות בעיני תמונה מלאה ונכונה מחקרית. בביצוע הניתוח איכותני בחרתי כתבות שסברתי שישרתו את השערת המחקר שלי זאת לעומת הבחירה האקראית בניתוח הכמותני . בצורה זו ניתן לבחור קטעים הממחישים את התיאוריה בצורה ברורה ובולטת ומסייעים לגיבוש מסקנות נחרצות, ברמת תוצאות הניתוח.
            הניתוח הכמותני בשל הניתוח של מספר קטעים רב הרבה יותר, השימוש בכלים של סטטיסטים הבוחנים מובהקות והעובדה שהוא פעמים רבים יוצר מושגים ברורים ומדידים. המאפשרים להגיע לתוצאות עם מהימנות אקדמית רבה הרבה יותר אשר עדיין יותר מוקבלת היום באקדמיה. אולם, למרות יתרון זה הניתוח הכמותני, לוקה בחסר בכך שפעמים רבים בוחרים כתבות או קטעים שלוואי דווקא מייצגים את הלך הרוח הכללי ומקשים על ביסוס השערת המחקר.              דרך השילוב בין הניתוח הכמותני לאיכותני התאפשר לי לבחון בצורה הטובה ביותר את השערת המחקר לפיה חל שינוי ביחס כלפי נסראללה לאורך מלחמת לבנון השנייה ברמות השונות אותן פירטתי . כמו כן אני סבורה שעבודה זו יכולה להוות בסיס רעיוני לעבודה אקדמית דומה אשר תהיה יותר מקיפה.